|
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
יוני 2008
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | | | | |
| 6/2008
שוב עמדתי מול דלת הגן של הקטנצ'יק הגדול, הוא נצמד לי לרגל וסירב להכנס.
כבר מספר שבועות, מאז שהגננת שלו ילדה הוא לא הולך בשמחה לגן. בהתחלה חייכתי בהתנצלות לעבר הגננת המחליפה, מחפשת לתרץ בעיקר לעצמי את פשר העניין. לא התרצתי מהתירוצים שלי. בהמשך ניסיתי לדבר בהיגיון, אליו ואל עצמי, על למה כדאי ואיזה כיף וכמה מלא חברים וצעצועים וגננת כזאת נחמדה וחדשה שלא מקבלים כל יום. הוא לא התרצה מההיגיון שלי. עברתי לשיטה הישנה והמתוקה והבטחתי שאחזור עם ארטיק או טופי או מה שהוא יבחר. זה עבד, איזה פלא, זה עובד. אני לא אוהבת את השיטה הזאת.
הוא לא אוהב את הגננת. זאת האמת.
אבל למה? אני שואלת למה אתה לא רוצה ללכת לגן? הוא לא ממש יודע להגדיר ובמקום זה מספר לי - אתמול באו לגן חיות גדולות גדולות - הוא מראה עם הידיים- בא נמר, ופיל וזברה ואכלו את הגננת. למה הם אכלו את הגננת? היא פירה ושניצל ? לא היא סנדוויץ שלוקחים לגן? לא אולי היא ממתק מתוק וטעים? היא לא טעימה, אמא, היא מקולקלת.
אני חוששת שהוא מתחיל לתהות על קנקנם של אנשים, אולי הוא כבר התחיל מזמן אבל רק עכשיו אני שמה לב. היא קצת לא אמיתית הגננת הזאת, בעיני, אין בה שום דבר רע, רק קצת לא אמיתית, משהו שמדגדג לא נעים על עור התוף, כמו חריקות קטנות כאלו, שהמוסכניק אף פעם לא מבין על מה את מדברת. ונראה לי שהוא שומע את זה, הקטנצ'יק. ואולי אני סתם מדמיינת.
| |
| כינוי:
stm מין: נקבה
|