|
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ספטמבר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | | | | |
| 9/2008
בס"ד
ההתחלה היתה בטח איפשהו רחוק יותר, אבל נקודת הזינוק המוחשית היתה דווקא בחודש אלול.
חודש אלול לפני אחת עשרה שנים.
הרבה אנשים שואלים אותי "למה חזרת בתשובה?" ומתכוונים יותר ל"איך" כי כשאני מתחילה להסביר למה, הם לא
ממש רוצים להמשיך לשמוע, שאולי חס וחלילה יש באמתחתי איזה יחידת קומנדו מסיונרית.
אין לי. נראה לי שאין לי אפילו עצם אחת של מסיונריות.
מביך אותי לדבר "דתי", זה כל כך אישי לי ואינטימי.
בכך אופן, לא על זה רציתי לדבר בכלל.
רציתי לספר על הרב הראשון שפגשתי ושישבתי בשיעור שלו, הוא היה יפה כל כך, מאיר כל כך,
כמו ירח, וכמו הירח הוא היה מאוד שכלתן ומאוד חד אפשר לומר אפילו קר.
הוא לא הפחיד אותי,והוא לא ביקש ממני לעלות על אוטובוס לירושלים,
הוא לא דיבר על חצאיות ועל כיסויי ראש.
הוא דיבר על מידות האדם, על כעס, על קנאה וכו', הוא דיבר על רצון האדם להתגבר על
המידות שלו.
מה הבעיה? אמרתי לעצמי ביהירות המדהימה שלי. פחחח להתגבר על מידות.
הוא אמר שכעס הוא שור שאתה מנסה לאחוז בקרניו ובקושי אם בכלל מצליח לרסנו.
שטויות, אמרתי לעצמי, קטן עלי.
זה היה חודש אלול ותיכף תיכף ראש השנה, הוא אמר שמנהג יפה הוא לקבל על עצמך איזו
הנהגה לפני ראש השנה, להדליק נרות, או לתת צדקה, או ללמוד הלכות פרה אדומה, לא משנה מה.
הנהגה.
אבל... צריך לשמור עליה לאורך כל השנה.
פחחחח, ברור שאני יכולה.
אני לא חושבת שעד היום הצלחתי להיות עקבית עד אפס טעויות.
-
קראתי אצל הרב פינקוס, שהשופר, הוא הזעקה שלנו.
כמו ילד פרחח שעשה מעשי קונדס וההורים מחכים לו בבית בכדי ללמדו שלא כך מתנהגים, והוא מגיע
הביתה ובלי כוונה טורק את הדלת על אצבעו, וזועק מרה.
כולם שוכחים את מה שרצו לחנכו ורק רוצים לחבקו ולנחמו.
כך השופר.
זעקה.
זעקה שאינה צריכה מילים ומגיעה ישר ומהר אל מתחת לכסא הכבוד.
לזעוק אל הקדוש ברוך הוא, ה-צ-י-ל-ו - !
-
שתהיה שנה טובה, שנה של בריאות הגוף והנפש, שנה שנהיה שמחים בחלקנו, שנה שתהיה ברכה בכל מעשה ידינו,
שנה שבה יתגשמו של משאלות ליבנו לטובה.
| |
| כינוי:
stm
מין: נקבה
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
