לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

שאלות של תרבות


אנחנו חיים בזמנים מיתיים. השינויים המתרחשים בעולמנו פרנסו אֶפּוֹסים עתיקים, ועליהם לכונן אֶפּוֹסים מודרניים חדשים. בתוך החוויה האֶפִּית והמיתית הזו אני חי וכותב את הבלוג הזה.
Avatarכינוי:  אריק בנדק-חבי"ף

בן: 69

תמונה



מצב רוח כרגע:

פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2016    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
2829     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
2/2016

זרח הלוי - משאלת


 



 


השיר הזה מוקדש לשואת יהודי אירופה. כמו שירים ויצירות רבות שנכתבו באותה תקופה,  בזמן השואה, לאחריה השיר מלא בזעקות, ואין בו איזון "אסתטי" למעט מבנה השיר והחריזה השומרות עליו מהתפרקות מבנית ומצלולית לגמרי. הדובר בשיר רוצה וצועק את כאבו הרב והנורא, אבל הכאב נשמר בתוך מסגרת מוקפדת מאוד, ואין חריגה ממנה. המשקל הוא אנפסט לא מוקפד, הנבנה בעיקר בגלל השימוש בדגשים חזקים, אז מחד האנפסט מייצר הברה אחרונה ארוכה ומודגשת, מעין נהי ארוך, ומצד שני בגלל היעזרות בדגשים חזקים הוא מעצים את הדקלום של שיר הקינה הזה.


 




 


מקור השיר - אתר המוקדש לזרח הלוי ויצירתו, כתובת השיר


ביוגרפיה - ויקי, אוטוביוגרפיה קצרה, באתר שלו, 

נכתב על ידי אריק בנדק-חבי"ף , 11/2/2016 17:27   בקטגוריות הגיגים על שיר, סיפרותי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



דוד שמעוני - שיר הנודד


שיר הנודד 
מילים: דוד שמעוני


מי יתנני עוף 
צפור כנף קטנה 
בנדודי אינסוף 
נפשי מה מתענה. 

מי יתנני עוף 
צפור כנף קטנה 
אשר בקן הטוב 
תנוח שאננה. 

אהה, כעוף נדוד 
אנוד אני גם כן 
אך עת איעף מאוד 
לנוח אין לי קן.

 

קטע מתוך האידיליה - יובל העגלונים:

 

חצרות (מתוך "יובל העגלונים"), דוד שמעוני

ישינה חצרות,מוצפת בנוגהות הלבנה המלאה,

הבהיק כמרוחץ בחלב הסיד על כל כותל וגדר

(גדרי אבנים לחצרות וגובהן כאמה וחצי

עד כי כל חצר כמבצר מעט, מפני אויב למחסה),

אולם הטיח הלבן משווה חן שלום ושלווה

על המושבה הנאה אפופת פרדסים וכרמים,

יגדל זה רושם השלווה ביחוד בליליות הבהירים,

חרש כי יצוף הסהר בתכלת הרווה, הגדושה,

יצוף לאט, בלי היחפז מעל למושבה הישינה,

דומה לשומר בוטח עומד על מצפה גבוה,

צופה ומביט מסביב בעין בוחנת ומנוסה, תר בבת אחת את כל המושבה מכל עבריה,

הנה הוא סוקר רחוב "הקייטנים" עם ששת "היכליו",

בעלי שתי קומות ובנויים בטעם אדריכל מקומי,

שפע מרפסות, אכסדרות, יציעים, עמודים וצריחים,

חציים הגגות משופעים וחציים שטוחים עם מעקה,

סגנון משונה, מין בליל של בגדד וברדיצ'ב גם יחד...

מציץ בזהרו השלו את כל המושבה הנמה, החל מרחוב הקייטנים וכלה בשכונת ברכיאל,

בה התימנים יגורו. ויפה השכונה בלילה.

בתי החומר הקטנים, שככה עלובים הם יומם,

עתה מוכספים יזהירו בזוהר צנוע, חגיגי.

שיחי הפרחים המעטים הצומחים על יד הפתחים,

פרחי ערב הריחניים, מתימן הרחוקה הובאו,

נראים כחיים ורוגשים בזוהר הטללים המפרפר...

 

לא רבים יודעים שרחובות שונים בארץ בשם "שמעוני" קרואים על שמו, בוודאי בתי ספר רבים מספור. אני מקווה ששם לפחות שומרים את זכרו.

אני זוכר גם את השיר - שיר הנודד וגם את יובל העגלונים שהיה במהדורת כיס קטנטנה, ולמדנוהו בבית הספר.

השיר "שיר הנודד" זכה לביצועים קאנוניים לגמרי, אסתר עופרים בוודאי. לגבי הקטע מיובל העגלונים הוא מצביע היטב על אופיה של האידיליה האזרחית, הריאליסטית והניסיון למיפוי אפי נרחב של המציאות. בעוד שיר הנודד מכיל יסודות מעין-אלגיים, יגון ועצבות מעודנת ונעימה, הרי הקטע שהבאתי רק מציע תמונת נוף שאין בה "נחמה", אולי עתיד? אולי..


 


מקור השיר - שירונט

מקור הקטע מהאידיליה - האתר לתולדות רחובות

ביוגרפיה - ויקי, לכסיקון הספרות העברית החדשה, פרוייקט בן יהודה

 

נכתב על ידי אריק בנדק-חבי"ף , 9/2/2016 14:13   בקטגוריות הגיגים על שיר, סיפרותי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חזי לסקלי - אוכל


 

אוֹכֵל

מַדָּף מַה הוּא אוֹכֵל אֶנְצִיקְלוֹפֶּדְיָה לַנֹּעַר

כָּל מַדָּף אוֹכֵל וְתָנָ"ך פֵּרוּשׁ גּוֹרְדוֹן

פֵּרוּשׁ קָסוּטוֹ פֵּרוּשׁ פַּפּוֹרִישׁ כָּל

מַדָּף נוֹרְמָלִי אוֹכֵל בְּלִי הִתְנַגְּדוּת כְּמוֹ

שֶׁמַּכְרִיחִים יֶלֶד לִבְלֹע נָחָשׁ.

 

גילוי נאות - את לסקלי הכרתי גם באופן אישי, לא חיבבתי אותו מעולם, ולכן הכרותנו הסתיימה מהר מאוד.

 

לגבי השיר החביב והפשוט הזה, הרי בסיסו הוא האנשה והפעולה המרכזית בו אכילה או האבסה עצמית או אכילה ללא ביקורת עצמית.

המיוחד בשיר הוא הסתירה בדימוי הסוגר את השיר - מדף נורמלי אוכל בלי התנגדות כמו/ שמכריחים.. אוקסימורון בסיסי, מה שמעלה את השאלה - האם המדךף הוא הדובר בשיר, ומיהו הילד שהכריחו אותו [ אני גם נזכר בנסיך הקטן ובציור הנחש בפתח הספר.

כך או אחרת, זה שיר העוסק בתרבות מילולית, בפשוט ובקל וב"מובן מאליו" עד שמגיע החריג, יוצא הדופן והמפחיד - אותו יש להכריח על מנת שייאכל.

 



 מקור השיר [ יש שם עוד שירים ] עכבר העיר

ביוגרפיה - ויקי , לכסיקון הספרות העברית החדשה

יואב איתמר - על שירת לסקלי [מומלץ מאוד], יקום מקוון 

נכתב על ידי אריק בנדק-חבי"ף , 8/2/2016 09:23   בקטגוריות הגיגים על שיר, סיפרותי  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של readmore about easter 2016 quotes ב-11/2/2016 16:36
 



שמואל בס - שיר הנוער


 

שירה הנוער 
מילים: שמואל בס


שירה הנוער, שיר עתידנו 
שיר התחדשות, בנין ועליה. 
מן הגולה ינהרו אחינו, 
ארץ מולדת קמה לתחיה. 

מי זה חולל הפלא, ארץ מולדת 
מי זה הקים כל אלה, ארץ מולדת. 

זו ידך, ידך היא הזורעת, 
זו ידך, ידך היא הנוטעת, 
כל עוד הנוער לנו במולדת, 
קום יקום חזון עם ישראל.

 

כמו רבים אחרים בני דורו וגילו, שהגיעו לארץ ברצון עז לשנות את תרבות הגלות, חיברו שירים רבים, כדי ליצור פולקלור ישראלי-ילידי חדש. חלק מהשירים הם קש וגבבה, חלקם שקועים עמוק בזכרון התרבותי כמו שירת הנוער. אם כי בשנים האחרונות אינני שומע אותו יותר.

כך או אחרת, התקווה, החלקאות כתשתית השינוי וההתחדשות - זורעת/נוטעת/ במולדת/ישראל.

 


 

מקור השיר - מאקו, שירונט

ביוגרפיה - ויקי

נכתב על ידי אריק בנדק-חבי"ף , 7/2/2016 19:23   בקטגוריות הגיגים על שיר, סיפרותי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



משה אהרון בייגל [ אביגיל] - חג היום


 

חג היום



חַג הַיּוֹם, חַג פּוּרִים
מָלֵא גִּיל וְשִׁירִים
וְיוֹצְאִים בְּרִקּוּדִים
בַּבָּתִּים, בָּרְחוֹבוֹת
הִלּוּלָה וּמְחוֹלוֹת
אוֹר וְשִׂמְחָה לַיְּהוּדִים!
לָה לָה...

מַתָּנוֹת, מִגְדָּנוֹת
וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת
יוֹצְאִים בְּרִקּוּדִים
עַלִּיזִים, מִתְחַפְּשִׂים
וּשְׂמֵחִים וְשָׂשִׂים
אוֹר וְשִׂמְחָה לַיְּהוּדִים
לָה לָה...
שיר פשוט עד דמעות, אפילו הייתי מעז וקורא לו פשטני. אינני זוכר אותו מילדותי, אבל הוא מזכיר מאוד את השיר של לוין קיפניס - חג פורים:
ג פּוּרִים, 
חַג פּוּרִים,
זֶה אֶל זֶה שׁוֹלְחִים מָנוֹת.
מַחְמַדִּים, 

מַמְתַּקִּים,
מֹתֶק-מִגְדָּנוֹת.
החשוב הוא, לדעתי, הניסיון ליצור פולקלור ישראלי-יהודי, קצת רחוק מאלוהים המחייב כלכך, שמבוסס על שמחה, עזרה הדדית, תחושת שותפות קהילתית.

מקור השיר - זמרשת - פרוייקט חירום להצלת הזמר העברי

ביוגרפיה - ויקיפדיה, תנועת העבודה, אינציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו [ ערך משמעותי יותר מהשניים הקודמים], לכסיקון הספרות העברית החדשה

לוין קיפניס - חג פורים , זמרשת

 

נכתב על ידי אריק בנדק-חבי"ף , 6/2/2016 09:36   בקטגוריות הגיגים על שיר, סיפרותי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

80,216
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , תרשו לי להעיר , ספרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאריק בנדק-חבי"ף אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אריק בנדק-חבי"ף ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)