שאלות של תרבות

ומזכיר את האלימות והשנאה במבצע "צוק איתן" עת אחרוני הסכרים נעלמו והמורסה התפוצצה, מגירה על כולם את צבעיה הנוראים ואת ריחותיה הבלתי נסבלים.

וכמו בתקופת רצח רבין, גם עתה הימין, זה השפוי שבמרכז, סובל מתעתועי שלטון והסתה לכאורה של ראש הממשלה, שאז ניהל מסע בחירות מסוכן ביותר,  שאולי מבין , אולי.. זה לא ברור, את תוצאות התנהגותו הסכסכנית, את קידוש הפחד ותחושת הגלותיות והגטו כאן בארץ.

יש מאבק קשה מאוד, בכל העולם בין הדמוקרטיות הליבראליות בעלות הגוון "הנאור" לבין זרמי עומק של מגמות לאומיות ולאומניות, הסתגרות, קסנופוביה. התפתחות האלימות המוסלמית של דאע"ש ואל-קעידה, הטרלול האיראני, הפחד מהמטורף הקוראיני בצפון כל אלה דוחפים אנשים אל המוכר והידוע, שהוא המשפחה והשבט והאֵלים היְשָׁנִים והטובים.

קשה לחיות בתקופה נזילה וכאוטית כלכך, קשה להתעורר בבקר ולקבל אחריות על דעות, רעיונות, פעולות שאדם-אשה כאזרחים מחויבים, המראה מעולם לא היתה פחות מצודדת מאשר בשנים האחרונות, ולכן נסתירנה במסך שחור, נשתה רק עם חברי הקלאן/השבט.

וחם חם מאוד הקיץ.