שאלות של תרבות

אז לא. זו עמדתי החד משמעית. עמדתי כמורה וכמחנך בישראל, באזורים שהם פריפריה כלכלית ביחס לעיר הגדולה תל-אביב, או ערי לווין המרכיבות את המטרופולין הגדול - גוש דן. יודגש, כמובן, שחלק גדול מהילדים כלל לא יסע, כי אין כסף, כי אין מלגה וכו'

אינני מוצא הצדקה לשלם 1000$ , כשלא משתתפים בטיולים שנתיים, כשלא מגיעים פעמים רבות לאירועים בית ספריים. יתרה מכך, אינני חושב שזהות אישית, תרבותית ולאומית צריכה להיבנות על בסיס פחד, נקמה ו"לעולם לא עוד".

המערכת הממוסדת של הזכרון בארץ יכולה לספק את כל הצרכים המציצניים, של כל תלמיד, כל רב וכל מורה. כמו-כן היא בהחלט יכולה לספק מידע אינטלקטואלי, רגשי, ויזואלי ואחר ללא קושי רב. באמת צריכים לנסוע עד אושוויץ כדי לראות את השער הידוע או לראות ערימות של נעלי ילדים?

ומה לומדים הילדים? מה הם תורמים אח"כ חזרה לקהילה? השתתפות באיזה טקס יום שואה, כשהם נדרשים "להרים את הטקס" ולא מסוגלים, חלקם גם לא טורח להגיע. מה משתנה בעומק שלהם? 

מעדויות לא מעטות, עבור חלק מהילדים זו פעם ראשונה בחו"ל, פעם ראשונה רחוק מכל איסור סמכותי [ למה מה תעשה המורה ציפורה אם אשתכר בלילה או אזמין זונה לחדר? ], וכמובן הדיסוננס המוסרי הזה לא עובר צל הנערים וגם הנערות בראש.

אשר על כן, חבל על הכסף, חבל על הזמן.

אשר על כן, תשקיעו את הכסף בשיפור מוסדות ההנצחה השונים, תנגישו אותם לתוך מערכת החינוך הישראלית כחובה וכערך עליון.

ולגבי הקרטל - כשיש כלכך הרבה צביעות וכלכך הרבה כסף מסביב, למה מתפלאים על השחתה ושחיתות?

אמנם הוא תלה כמה פוסטרים עתירי ממון, שהוא אולי השקיע, בצמתים מרכזיים

אבל את עיקר הפרסום הוא קיבל מרשת החברתית - פייסבוק ועכשיו כאן אצלנו, בישראבלוג.

לפני 20 שנים, האנונימיות היתה אחד היתרונות האדירים של האינטרנט.  סוף סוף יכלת לומר בלי חשבון, מה שעולה על דעתך. אז בתמימות של חדשים בארץ חדשה לא ממש התפתחו תופעות ה"שיימינג", "בריונות רשת", "התאבדות בני נוער" ◄ דווקא חשבו על חשיפת ביורוקרטים מושחתים, נבחרי ציבור ששכחו את הציבור, מקומות שמרמים את הלקוח, וכן ביטוי דמוקרטי אמיתי של דעת הקהל.

אפילו התפתחו תיאוריות שלמות סביב חינוך אחר, מידענות, שאלות חקר, התאמה לעתיד ומה לא?!

זה היה אז.

אבל כמה שנים אחרי "האז" נפתחו רשתות חברתיות טרום-פייסבוק, כמו "חבר'ה" למשל, שם הבריונות חגגה ללא הכר, עד אשר תביעה משפטית כפתה על בעלי האתר לפרסם אזהרות, והאתר גם בשל התפתחות הרשתות החברתיות האמריקאיות המוצלחות יותר, נעלם מהשטח.

והיום -

תוציא את כל הרעלים שלך אצל מישהו בלי לקבל אחריות.

אכן, הישג טכנולוגי ומוסרי ממדרגה ראשונה, מעניין איך תגיב אחותו כשתקרא את מבול הזוועות שיפרסמו אצלה?

אז התחילה 2016, ביום שישי.

בחודש ינואר ופברואר אנחנו חוגגים את מרבית ימי ההולדת של המשפחה שלנו, אז זה חודש מלא בשמחה או בעצב, על אלה שהיו ועל אלה שהווים.

הזמן, ככל שמתבגרים משתנה לגמרי, אצלי. הוא מאבד את עוגני הזמן ה"אובייקטיבי", חודשים, תאריכים, השעון והופך סובייקטיבי יותר ויותר, ועוגניו אינם מובהקים, ברורים או קבועים.

לצערי, כל עוד קיסר הפחד, השחור והרשע ביבי בשלטון, הרבה לא יקרה בעתיד, וחבל.

מן הצד השני - אני אופטימי מאוד, ובתרבות צעקנית כמו שלנו, עם רמת החרדתיות של המתריעים בשער, לא רואה באמת יכלת של שני המרושעים האחרים - בנט+שקד לשנות בצורה קיצונית את המציאות.

היום זה היום האחרון שלנו יחד.

יותר לא אציין אותך בפוסטים שלי, תבוא אחת אחרת, 2016.

לא היית שנה טובה, ממש לא, אבל גם לא היית שנה נוראה כלכך.

כן התגלה בך הזדון הלאומני-היהודי במלוא עוצמתו, והבנו שאנחנו ככל הגויים המשוקצים בעינינו.

לנו, ההומניסטים, שמכירים בעובדה, שאין אדם שאינו אנושי, ואין תכונה שלא מתקיימת בקבוצות בני אנוש זו לא היתה הפתעה, לגלות שהטרלול המשיחיסטי הוביל לרצח תינוק ולחגיגות דם בחתונת זוג כובשי גבעות, עאלק.

לא אין לי ציפיות גדולות, למדתי להקטין את הציפיות ולמזער אכזבות.

אז ברוכה הבאה שנת 2016

צילום / רויטקס

זו תמונה מדוייקת ומלאה של אשת ראש הממשלה. אישה מאופרת בכבדות, בעלת פימה קטנה, עייפה, עייפה לגמרי. לא טוב לה, רע לה. מבחינתי הישגה הגדול השנה, שלא נזרקה לכלבים כמו בפעמים קודמות, אם כי במהלך הבחירות בוודאי טבחו בה, לעגו לה ובזו לה.

ישנם האומרים "מגיע לה" ואני אומר "לא מגיע לה". מגיע לנתניהו שירדו עליו, יקרעו אותו, יעשו ממנו עפר ואפר, לה אין תפקיד רשמי, היא רק התחתנה עם ראש הממשלה לפני הרבה שנים.

האשה הזו והתמונה הזו מייצגות את מהות השבר הישראלי כיום, וכן את הנשים, שלמרות מאמציהן האדירים והראויים להערצה, עוד לא הצליחו באמת להפוך שוות זכויות ומעמד וחשיבות בחברה הישראלית. כך נראית אשה מותשת, מרוקנת מעצמה, אשה שמשרתת גבר, משרתת דימוי ושמה עצמה "ליד הגבר שלה".

כן, זה גם ייצוג מעולה למצב הנשים בחברה הישראלית היום.