שאלות של תרבות

שוב אני שמח לברך את ידידי אורי גפני  על כך שהכיר לי יוצר גדול מאוד -  Fela Anikulapo Kuti

תמונה אחת, 

ויקיפדיה בעברית - ביוגרפיה 

ויקיפדיה באנגלית - ערך עשיר מאוד - ביוגרפיה

יוטיוב - הופעות ושירים

מתברר שדם ואלימות פתחו את שנת 2016, כהמשך ישיר לטירוף המתחולל באירופה, באיזור הסהר הפורה ובמזרח התיכון.

הקוריאות, תאילנד, סין - לכאורה אלה סיפורים אחרים, כי ההורוסקופ שלהם אחר.

מה אני יכול לומר לילדים שלי, לנכדות שלי, לתלמידיי?

איזה מילות ניחום, הבטחה, הרגעה?

עצמי אני מרגיש לא רגוע, די מפוחד. אינני מרגיש שראש הממשלה מבטיח לי איזה בטחון אישי, שר המשטרה- ארדן? בדיחה, שר הבטחון - רק לוקח כסף, האופוזיציה? מה יש אופוזיציה רצינית? ומי הוא האדם באופוזיציה שיצליח להרגיע אותי? יאיר לפיד התקרנף עד בחילה וזוגתו המפרישה חלות [ אלוהים - רק הפועל להפריש ומשמעותו המודרנית], בוז'י הרצוג? איווט ליברמן מטורף כמו הבנט . לגבי הרשימה המשותפת הם למדו היטב מהחרדים, איך להיות מפלגה סקטוריאלית שלא מתעניינת במכלול אלא במכולת הקטנה שלה.

שנה טובה, אולי?

אבות ישורון / אורך המוות של אמי

אֹרֶךְ חַיַּי

כְּאֹרֶךְ הַמָּוֶת

שֶׁל אִמִּי

שֶׁצִּפְּתָה לִי.

שיר קצרצר, ללא המנייריזם הטיפוסי של ישורון, המשחק עם השפה, הניקוד וסיומי מלים. השיר פשוט במראהו ועמוק ברעיון שבו - השווין של חיים ומוות בין הורה לצאצאו, בין צאצא לאמו לה לא חדל להתגעגע.

פשטותו של השיר , "דלות" השפה שבו, המבנה המושלם של "קצר-ארוך" , מספר ההברות המצומצם אפילו מאפשר לקרוא אותו כהאיקו יפני - חסרה התמונה. אין תמונה בשיר, אבל ישנו מצלול או חרוז : חיי-אמי-לי, מצלול המסכם בצמצום קיצוני את מהות הקשר, הגעגוע והאהבה.

באופן חריג, אני מביא עוד שיר על אמו, בעל אותה פואטיקה מורכבת למרות הפשטות הדיבורית:

מקור השיר - http://www.newlibrary.co.il/page_406

ביוגרפיה - https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/00633.php

מקור השיר השני - הבלוג של אלי הירש, קורא שירה - http://elihirsh.com/?p=3258

אורן חזן בפנים -

ישנן נשים שרואות באורלי וינטר אויבת הנשים

כזו שמאיימת על חירותן המינית, על הזכות להיות "מוטרדת" ע"י גברים.

כן

גם אני לא האמנתי.

מצגת נהדרת על הטרדה מינית. 

אז ישנו החוק למניעת הטרדה מינית* וכולם חשבו שזהו - תמה תקופה בעולם, נשים תוכלנה לנוע ברחובות, במסדרונות, אפילו בביתן בבטחון מלא, שההתיחסות כלפיהן תהייה עניינית, ואם תאמרנה לפונה אליהן, פעם אחת - לא מתאימה הדרך בה אתה פונה אליי, הגבר הממוצע יבין שהמשחק המיני מחוץ לתחום, ויחזור להתנהגות עניינית.

המציאות כמובן שונה מכל הכוונות, ופעם אחר פעם, נשים, נערות, ילדות, נשים מבוגרות מוטרדות ללא בושה וללא רחמים. משטרת ישראל לימדה אותנו על השוביניזם הבלתי נשלט בה, חברי כנסת בעבר ובהווה אינם מוטרדים מהמניעה ומהאיסור להטריד מיני, ובוודאי כנראה לא מטרידה אותם העובדה שהם משמשים כסמל וכמודל לחיקוי לטוב ולמוטב. נשיא, שר לשעבר, האחד אנס השני מדביק נשיקות.

אסור אסור אסור, לאחרונה באחד הפורומים של המורים עלתה שאלה - מדוע כשהערתי לתלמידה על החולצה שלה שלא מכסה את הפופיק היא שאלה - מדוע אתה מסתכל לאן שלא צריך?! מה עליי לעשות. התשובה הפשוטה, שלא מעירים על הגוף אלא רק על הבגד, לקח לה קצת זמן לחדור לראש. החולצה קצרה, לא מתאימה לבית הספר, לאופי שלו וכו' - מה כלכך קשה? אבל לו אמר לבחור בביה"ס, הגופיה שלה רחבה רואים לך את הפטמות או אל תשב ברגליים פשוקות מדיי, רואים לך את הביצים - היה נחשד בהומוסקסואליזם, "פאדופיליזם" ומה לא?! אבל מראש לא היה עושה זאת, כי גבר ככל הנראה לא מושך אותו מינית, אז הוא עיוור לכך.

אבל גם גברים וגם נערים ואולי גם גברים מבוגרים עוברים הטרדה מינית, בין אם על ידי גברים, וכן... נכון, גם על ידי נשים [אם כי בצורה נדירה ביותר]. גברים לא נוטים להתלונן, אלא לפטור את הבעיה באלימות, הפעלת סנקציות חברתיות קשות ומה לא..