לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

שאלות של תרבות


אנחנו חיים בזמנים מיתיים. השינויים המתרחשים בעולמנו פרנסו אֶפּוֹסים עתיקים, ועליהם לכונן אֶפּוֹסים מודרניים חדשים. בתוך החוויה האֶפִּית והמיתית הזו אני חי וכותב את הבלוג הזה.
Avatarכינוי:  אריק בנדק-חבי"ף

בן: 69

תמונה



מצב רוח כרגע:

פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2016    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2016

מאיר הלוי לטריס - רנת בקר


רנת בוקר 

 

כַּנְפֵי שַׁחַר נֶחְפָּה בַּפָּז אוֹר יְקָרוֹת חֲתוּלָתוֹ

לְאֶרֶץ צַלְמָוֶת בָּא וְעַפְעַפָּיו יָהֵלּוּ אוֹר.

 

נִשְׁקַף מֵחֲרַכֵּי שָׁמַיִם מַשְׁפִּילִי לִרְאוֹת סֶלָה

וַיְצַו לַחֲשֵׁכָה נוּדִי! וּלְיוֹשְׁבֵי תֵבֵל הַחֲלִיפוּ כֹּחַ!

 

הִנֵּה עַל הֶהָרִים יְבַשּׂר צֵאת שֶׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ;

כֵּן תְּבַשּׂר תִּקְוַת אֱנוֹשׁ יֶשֶׁע בְּיוֹם צָרָה.

 

כַּגִּבּוֹר יָרוּץ אוֹרֵחַ לָרִיב יְרִיבֵי עַמּוֹ

לְפַתֵּחַ אֲסִירֵי בַרְזֶל לֵאמֹר לַאֲסִירִים צֵאוּ!

 

כֵּן יְשַׁלַּח בְּרָקָיו וַיֵּלֵכוּ וְיִנְדּוֹף שֶׁמֶשׁ אֲפֵלָה

לְחוֹרֵי עָפָר וָכֵפִים לְאֶרֶץ נְשִׁיָּה סֶלָה.

 

רַבִּים נָמוּ וַיִּישׁנוּ הַמָּוְתָה לֹא שָׁבוּ לִרְאוֹת אוֹר

לָכֵן רָנוּ רוֹאֵי שָׁמֶשׁ! חַסְדֵי אֲדֹנָי הַזְכִּירוּ.

 

גַּם פִּי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ אֱלֹהַי יַגִּיהַּ חָשְׁכִּי

לֹא בִשְׁאוֹל רוּחִי תוֹדֶךָ כִּי אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ עוֹלָם.

 

גַּם כִּי אֶרְאֶה עָמָל וְכָל הַיּוֹם רוּחִי סָרָה

חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים יָהּ! רוּחִי תְּחַדֵּשׁ בְקִרְבִּי!

 

נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ אֱלֹהִים! סְדָרִים בַּכֹּל יָצַרְתָּ

אַךְ גַּל עֵינַי לְהַבִּיטָם וכָל מַעְיָנַי בָּךְ.

 

איזה שיר מלא מליצות והודיה לאלוהים על זריחת השמש. בעצם זו אודה לשמש ואלוהים, כי רק לשמש הרי זה עכו"מ.

הקורא גם ישים לב שככל הנראה גם לטריס היה ממקדימיו של ביאליק, שגם קרא אותו, אין ספק בכלל, וחלק מלשונו נדדה לשירת ביאליק.

החריזה אגב מעניינת - זו חריזה בין בתים ולא בין טורים: חתולתו-גבורתו-עמו-אור.


מקור השיר - פרוייקט בן יהודה
ביוגרפיה - ויקי ; 
נכתב על ידי אריק בנדק-חבי"ף , 31/1/2016 11:26   בקטגוריות הגיגים על שיר, סיפרותי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ג'ניס רביבו - זללנו דגים בצהרים


החלטתי הפעם לא לכתוב דברים שלי, אלא להביא את הקטע הקצר שכתב עליה מנחם בן ב- NRG ב- 2012 :

לאהוב אותך פירושו לשכב עם אחר
נכון שלא שמעתם על המשוררת ג'ניס רביבו? אז כדאי שתכירוזה לא קורה הרבה, אבל זה קורה לפעמים. ספר שירה אלמוני לחלוטין מגיע בדואר, משוררת אלמונית לחלוטין, ואתה קורא כמה שורות, ומוצא את עצמך, במפתיע, ממשיך וקורא, ומתענג, ומוצא עניין אמיתי וקסם אנושי ושירי חריף. זה קרה לי עם ספר שיריה של ג'ניס רביבו "תרגילי חיסור" (עיצוב הספר ירקרק ולבן, עני ומדויק. משהו יפה מאוד שעיצב רונן זיידנפלד), וכדאי קודם כל לקרוא את השיר המיידי הבא, מיניות פרועה של אשה בת 40 וכמה:לאהוב אותך פירושו לשכב עם אחרבין בינה לעצהבעירום על פיסת קרטוןעל רצפת בטון מטונפתבחדרו הפנימי החשוך של בית נטושכחום יום קיץמתחת לעצי האקליפטוסבגבעת הקיבוציםזהו מסוג השירים המעוררים עניין לראות את הצילום של הכותבת. מי זו שגילה בין "בינה" (40) ל"עצה" (50), והיא בוחרת עדיין לשכב, מתוך תודעה צעירה מוחלטת, על מצע מאוד לא בורגני: "בעירום על פיסת קרטון, על רצפת בטון מזוהמת, בחדרו הפנימי של בית נטוש"? מעניין, לא? הזמנתי את הצילום שלה בטלפון. אני אראה אותו יחד איתכם בעיתון.בדף המצורף לספר מסופר שג'ניס ר ביבו היא ילידת ארצות הברית, שעלתה לארץ ב­,1987 ומתגוררת בגדרה. את העברית המדוברת והמוזיקלית שלה רכשה עוד בלימודיה ב"מכללה העברית" בבוסטון, שם עסקה בין השאר בתרגום מאמרי ביקורת מעברית לאנגלית עבור מרצים לספרות באוניברסיטת הארווארד. מי שגילה אותה לראשונה היה המשורר חיים גורי, שהביא בשעתו לפרסום שיריה הראשונים במוסף הספרותי של "דבר".ובאמת, ניכרת בג'ניס רביבו, בין השאר, ההשכלה השירית והעברית המעודנת, הכוללת זיקות לשירה האמריקאית (אלן גינזברג, למשל), לתנ"ך, לסידור התפילה, לשירת ימי הביניים.בשורות הבאות, למשל, היא משלבת בין "ה' רועי לא אחסר" של ספר תהילים ובין מישהו בשם רועי שעתיד לעלות אליה שלוש קומות לא על נאות דשא אלא על מדרגות ישראליות, זרועות עטיפות חטיפים. לא נעים, אבל אותנטי ושטוף תשוקה: "גם כי נאות­הדשא/רוויות עטיפות חטיפים/אזמר מזמור/שיעלה רועי שלוש קומות/במדרגות/שטופות/אור/משהו קצוב/שוב מדמם רחמי/תפילה טרייה/מי יעלה ומי יקום/ומי יבוא".אבל עיקר היופי והמיידיות של שירתה נובעים מהדיבוריות האינטליגנטית, הטבעית, החמה, הלא מפויטת, הלא מאומצת. ספרי השירה אצלנו סובלים בדרך כלל מעודף פיוטיות (או להפך: מעודף עגתיות גסה, וגם זו הסתגננות). אצל רביבו השירה היא סוג של דיבור רגשי טבעי לגמרי, קל ועמוק, כשההברקה הבסיסית מונחת בעצם העמדה האנושית הפתוחה, הפרועה, המינית, ההומוריסטית לפעמים.ספר שירים מזמין מאוד, כולל אגב הנחיות דרך מדויקות למחזרים שירצו לבוא לזיין אותה:בשבועות הקרובים עומדות להסתייםעבודות הסלילה בכביש ארבעים.כתוצאה מעבודות הסלילה יבוצעו שינוייםומחזרים המגיעים מכביש חוצה המושביםהמעוניינים להיכנס ולהזדיין איתי יהיו חייביםלנסוע דרומה עד הרמזור ולפנות שמאלהשמאלה.(ג'ניס רביבו, "תרגילי חיסור", הוצאת גוונים, 47 עמ')

נסו גם את הקישור הזה, בו מופיע גם השיר שבפוסט ליד עוד חומישה שירים יפהפיים.

מקור השיר - מצאתי את השיר בפורום נשים וגברים באמצע החיים של תפוז. השיר הובא על ידי מנהל הפורום - אורי גפני
ביוגרפיה - לכסיקון הספרות העברית החדשה ; אתר שלם שמוקדש לה, ששמו ג'ניס JANICE
מקור הטקסט של מנחם בן - NRG , 6.5.2012
זרה בציון, אתר טקסט, שישה שירים
נכתב על ידי אריק בנדק-חבי"ף , 30/1/2016 08:37   בקטגוריות הגיגים על שיר, סיפרותי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



יהודה עמיחי - לא כברוש


 



לא כברוש/יהודה עמיחי



לא כברוש.

לא בבת אחת, לא כולי,

אלא כדשא, באלפי יציאות זהירות-ירוקות,

להיות מוסתר כהרבה ילדים במשחק

ואחד מחפש.



לא כגבר יחיד,

כבן קיש, שמצאוהו רבים

ועשו אותו למלך.

אלא כגשם בהרבה מקומות

מעננים רבים, להתחלחל, להיות שתוי

פיות רבים להיות נשום.

כאוויר בשנה ומפוזר כפריחה באביב.



לא הצלצול החד, המעורר

בשער רופא התורן,

אלא בדפיקות, בהרבה אשנבים

בכניסות צדדיות, בהרבה דפיקות לב.



ואחר כך היציאה השקטה, כעשן

בלי תרועה, שר מתפטר,

ילדים עייפים ממשחק,

אבן בגלגולים האחרונים

לאחר המורד התלול, במקום שמתחיל

מישור הוויתור הגדול, אשר ממנו,

כתפילות המתקבלות,

עולה אבק בהרבה ריבוא גרגרים.



השיר היפהפה הזה נתפס אצלי תמיד כבקשה אנטי-"סלביות" המקובלת כיום, הבריחה מהיות המנהיג המחליט, או דמות מפורסמת שמשמשת כמודל לחיקוי. אני מרבה לצטט את הבית הראשון בדיונים בהם נבדקת טענת ה"צמיחה" ההתקדמות שיש בה מהתפיסה הקפיטליסטית וגם מודרניסטית של פרמידה ושאיפה תמידית להגיע לראשה. ישנם, כדובר בשיר, וגם כמוני כאלה המאמינים שהיות חלק מ"קטנים" הרבה יותר בעל עצמה, בטח משחרר ומעניק חירות.

את השיר ציטטתי כבר בשני פוסטים שלי. הראשון בדצמבר 2014 ומתייחס ליום המורה [שם מופיע השיר בשלמותו ] השני לפני כמה ימים בהתיחסות ל"שירת העשבים" של הברסלבר





מקור השיר - הבלוג הרבה מעבר


נכתב על ידי אריק בנדק-חבי"ף , 29/1/2016 21:18   בקטגוריות הגיגים על שיר, סיפרותי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



דונש בן לברט - דרור יקרא


הגיע יום שישי, מדוע לא אחד מהפיוטים הגדולים ביותר לשבת , בן למעלה מאלף שנים:

 

דְּרוֹר יִקְרָא לְבֵן וּלְבַת   וְיִנְצָרְכֶם כְּמוֹ בָבַת
נְעִים שִׁמְכֶם וְלֹא יֻשְׁבַּת   שְׁבוּ נוּחוּ בְּיוֹם שַׁבָּת
 
דְּרֹשׁ נָוִי וְאוּלָמִי   וְאוֹת יֶשַׁע עֲשֵׂה עִמִּי
נְטַע שׂוֹרֵק בְּתוֹךְ כַּרְמִי   שְׁעֵה שַׁוְעַת בְּנֵי עַמִּי
 
דְּרֹךְ בָּבֶל בְּתוֹךְ בָּצְרָה   וְגַם אֱדוֹם אֲשֶׁר גָּבְרָה
נְתֹץ צָרַי בְּאַף עֶבְרָה   שְׁמַע קוֹלִי בְּיוֹם אֶקְרָא
 
אֱלֹהִים תֵּן בַּמִּדְבָּר הַר   הֲדַס שִׁטָּה בְּרוֹשׁ תִּדְהָר
וְלַמַּזְהִיר וְלַנִּזְהָר   שְׁלוֹמִים תֵּן כְּמֵי נָהָר
 
הֲדוֹךְ קָמַי אֵל קַנָּא   בְּמוֹג לֵבָב וּבִמְגִנָּה
וְנַרְחִיב פֶּה וּנְמַלֶּאנָה   לְשׁוֹנֵנוּ לְךָ רִנָּה
 
דְעֶה חָכְמָה לְנַפְשֶׁךָ   וְהִיא כֶתֶר לְרֹאשֶׁךָ
נְצֹר מִצְוַת קְדֹשֶׁךָ  

שְׁמֹר שַׁבַּת קְדֹשֶׁךָ

 

 שיר - תפילה - פיוט לקראת שבת, בו המאמין מבקש "קצת שקט" לכבוד שבת. מבקש קצת ל"הרגיע" את העולם - גם מהבטי האקלים וגם מהבטי הפוליטיקה העולמית, ובהחלט הרווחה האדירה למאמין ששבת היא - חכמה, כתר, שמירת מצווה = הכל מחובר ומהודקת לשבת.

החלטתי להביא עימוד אחר של השיר:

 

נוסח השיר
דְּרור יִקְרָא לְבֵן עִם בַּת. 
וְיִנְצָרְכֶם כְּמו בָבַת. 
נְעִים שִׁמְכֶם וְלא יוּשְׁבַּת 
שְׁבוּ וְנוּחוּ בְּיום שַׁבָּת. 

דְּרושׁ נָוִי וְאוּלָמִי 
וְאות יֶשַׁע עֲשה עִמִּי 
נְטַע שורֵק בְּתוךְ כַּרְמִי 
שְׁעֵה שַׁוְעַת בְּנֵי עַמִּי. 

דְּרוךְ פּוּרָה בְּתוךְ בָּצְרָה. 
וְגַם בָּבֶל אֲשֶׁר גָּבְרָה 
נְתוץ צָרַי בְּאַף וְעֶבְרָה. 
שְׁמַע קולִי בְּיום אֶקְרָא. 

אֱלהִים תֵּן בַּמִּדְבָּר הַר 
הֲדַס שִׁטָּה בְּרושׁ תִּדְהָר 
וְלַמַּזְהִיר וְלַנִּזְהָר. 
שְׁלומִים תֵּן כְּמֵי נָהָר. 

הֲדוךְ קָמַי אֵל קַנָא 
בְּמוג לֵבָב וּבַמְגִינָה 
וְנַרְחִיב פֶּה וּנְמַלְאֶנָּה 
לְשׁונֵנוּ לְךָ רִנָּה. 

דְּעֵה חָכְמָה לְנַפְשֶׁךָ 
וְהִיא כֶתֶר לְראשֶׁךָ. 
נְצור מִצְוַת קְדושֶׁיךָ. 
שְׁמור שַׁבָּת קָדְשֶׁךָ: 

 

 



 

 

מקור השיר - הזמנה לפיוט

מקור נוסח ב' - דעת - זמירות לשבת

לענין המחלוקת שלו עם בן סרוק - אינציקלופדיה יהודית דעת

ביוגרפיה - ויקיפדיה ; הזמנה לפיוט

רשימת חיפוש בגוגל לביצוע הפיוט 

נכתב על ידי אריק בנדק-חבי"ף , 29/1/2016 09:52   בקטגוריות הגיגים על שיר, סיפרותי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הכבוד היום לתלמידיי מכיתות י' ו- יא


שלושה פוסטרים מלאי שירה שהם כתבו. שירת אהבה  שבאה לאחר דיון בשירי אהבה שונים, התנסות בכתיבה של שירי אהבה.

 

 

 

נכתב על ידי אריק בנדק-חבי"ף , 27/1/2016 12:33   בקטגוריות בית ספר  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

80,502
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , תרשו לי להעיר , ספרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאריק בנדק-חבי"ף אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אריק בנדק-חבי"ף ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)