שאלות של תרבות

אני כבר עשר וחצי שנים פעיל בבלוגספירה של ישראבלוג. היו לי בלוגים במקומות הבאים: תפוז, טאמבלר, וורלדפרס, דהמרקר קפה ועוד שני אתרים שהחזיקו מעמד בדיוק שנה.

הציעו לי באיזה שלב לכתוב ב"רשימות"  כאיזה ביטוי לאיכות, לרמה של כתיבה או לכוון לקהל יעד מסוים.

כשהציעו לי נזכרתי במורי ורבי פרופ' גרשון שקד, כאשר שאלתיו פעם מדוע אינו מפרסם ב'הארץ'. ענה לי במיומנות רבה, במוספי ידיעות יש לי הרבה יותר קוראים. ל"א, הוא לא זקוק לתו הכשר לגבי איכות הכתיבה שלו, הוא רוצה קוראים.

כך החלטתי גם אני, אני רוצה קוראים.

אז נכון, אינני מאלה שיש להם מאות אלפי קוראים. בעשר השנים שאני כותב, כמות הכניסות בשנה היא כששת אלפים [ מהודרה קטנה ], אבל גם אינני פועל על פי חוקי "השיווק" של הבלוגספירה, וגם אינני מגדיר את עצמי כ"בלוגר" - כרבים אחרים, במיוחד בתחום המזון, האופנה ותרבות הפנאי.

אני שמח שנשארתי בישראבלוג.

הפלטפורמה, לדעתי, נוחה מאוד.

אני לא מרגיש לחץ רב.

יום הולדת שמח - ישראבלוג.

אבל, מה שמעניין אותי יכול לשעמם במיוחד בסיפורי אהבה שנכתבים רע או מסופרים רע על ידי אנשים, שכשרונם אינו הכתיבה.

לכן אני מעתיק לכאן את שירו האלמותי של ביאליק

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה