שאלות של תרבות

כולל הוזמנתי לאתר שנישב אז כשיא השיאים - רשימות.

אף אתר משום מה הצטייר כידידותי, נעים וסובלני כישראבלוג.

אני כותב בישרא כעשר שנים, כ- 6000 קוראים בשנה בממוצע

מהדורה קטנטנה של ספר .

התחלתי בפרסום רשימות, טקסטים ארוכים על שירה וניתוחי שירה, ושיניתי והשתניתי ללא הרף.

אני בטוח שקוראי ישרא השונים והרבים אף הם מתגוונים ומתפתחים בעקבות הזמן שהם שוהים בו.

כיוון שאופנה לא הקטע שלי, וגם פוליטיקאים וטורים על פוליטיקאים אינם בישר התעניינותי, אני מחמיץ את 

מוקדי הכוח של ישרא.

מקנאה אינני נכנס לפעילים ביותר, כי אני אומר לעצמי, שאם בלוג נאמן במשך 10 שנים לא זוכה לחשיפה, אז גם לא רוצה

לקרוא את הפעילים, מה גם שמרביתם, מתנצל זה לא מצרות עין, לא מעניינים אותי.

נחמד לי לראות את כמות הביקורים החודשית אצלי בבלוג

לדעת שאולי אני משפיע על אחד או שנים.

אני יודע שתלמידי תיכון רבים משתמשים בסקירות שלי במבחנים שלהם.

מזל טוב ישראבלוג.

בתחילת יולי היינו בסקנדינביה במשך שבועיים. קיץ שהוא חורף ישראלי מתון מאוד.

בשבוע הבא נפליג ב"קרוז" במזרח התיכון, במשך שבוע.

בהחלט חופשה נהדרת, קיץ נהדר.

אוי, איף, כמה חם.

האמת, לא יודע כלום.

מחד גיסא יש הצפה של מידע מהממשלה

מאידך גיסא דהמרקר טוחן על הונאת הציבור

שרוני ממעריב חושב שהכל בסדר, וגם מסביר

שחלק מהמשקיעים שיקבלו דווידנדים הם המוסדיים -

רוצה לומר, קרנות גמל, פנסיה שבהן כל הציבור מושקע

אבל

מה אני יודע?

אני יודע שהיתה איזו וועדה שקבעה, ראש הממשלה כהרגלו 

משנה הכל ברגע האחרון, היתה לי בוסית כזו, בשלב מסוים

העברתי אליה את כל האחריות ואמרתי לה - בשביל מה את נותנת לי לעבוד קשה, ואז משנה הכל - תעשי לבד.

ישנו איזה שטייניץ אחד ששינה את עורו לפי העיתונות

ישהו כחלון שבורח כמו מאש כשזה מגיע לענייני גז.

ומזכיר את האלימות והשנאה במבצע "צוק איתן" עת אחרוני הסכרים נעלמו והמורסה התפוצצה, מגירה על כולם את צבעיה הנוראים ואת ריחותיה הבלתי נסבלים.

וכמו בתקופת רצח רבין, גם עתה הימין, זה השפוי שבמרכז, סובל מתעתועי שלטון והסתה לכאורה של ראש הממשלה, שאז ניהל מסע בחירות מסוכן ביותר,  שאולי מבין , אולי.. זה לא ברור, את תוצאות התנהגותו הסכסכנית, את קידוש הפחד ותחושת הגלותיות והגטו כאן בארץ.

יש מאבק קשה מאוד, בכל העולם בין הדמוקרטיות הליבראליות בעלות הגוון "הנאור" לבין זרמי עומק של מגמות לאומיות ולאומניות, הסתגרות, קסנופוביה. התפתחות האלימות המוסלמית של דאע"ש ואל-קעידה, הטרלול האיראני, הפחד מהמטורף הקוראיני בצפון כל אלה דוחפים אנשים אל המוכר והידוע, שהוא המשפחה והשבט והאֵלים היְשָׁנִים והטובים.

קשה לחיות בתקופה נזילה וכאוטית כלכך, קשה להתעורר בבקר ולקבל אחריות על דעות, רעיונות, פעולות שאדם-אשה כאזרחים מחויבים, המראה מעולם לא היתה פחות מצודדת מאשר בשנים האחרונות, ולכן נסתירנה במסך שחור, נשתה רק עם חברי הקלאן/השבט.

וחם חם מאוד הקיץ.