בין להיעלם ללרצות יותר. באתי בבוקר כדי לעבוד וגיליתי שהחדר תפוס. נרשמתי למחר וליום חמישי, אבל נשארתי עם הנשימה עצורה לכל מה שתכננתי להיום. ההחזקה, ההתמדה, קשה לי. יצאנו מהבית של אבא אחרי סופשבוע פעלתני (אורחים לצהריים, אפונה ריחנית באיחור וכלבה שלא יודעת את נפשה מרוב הפתעה) ועוד בנסיעה הרגשתי איך נוזל ממני הרצון. עד שהגענו כבר הייתי בחזקת גוש מעוך. אתמול בישלנו אוכל של בית - מרק עגבניות וקארי ירקות ואורז והדלקנו אש בתנור עצים. זה עושה לי טוב וגם לא לרצות לצאת מהבית לעולם, שזה פחות טוב, כנראה. התעקשות על מילים לתיאור הרוח. אני מרגישה שתמונה היתה לי קלה יותר הפעם ומתאמצת בכל זאת. הראיתי לא' דבר שכתבתי באמצע אוקטובר, על המילים החסרות והתשישות. היא אמרה דברים חכמים גם על מה שלא הראיתי לה. טוב שיש אותה. יש את זה גם בספר - טוב לחיות בעולם שיש בו. צריך לזכור ולהחזיק. לזכור ולהחזיק.