הייתי ביום הולדת של מישהי אהובה. אולי זאת גילי פליסקין, או מישהי בדמותה, אבל אותה עצמה (את בעלת יום ההולדת) אני לא פוגשת בחלום.
אני בחדר עם עוד נשים, רק נשים. כולן (כולנו) לבושות לבן, אבל למרות פוטנציאל הפלצנות שבזה זה פשוט מרגיש נעים. אני יושבת שם ואז באה מישהי שמאוד מחה לפגוש אותי. אני קמה לקראתה והיא מחבקת אותי מאוד, חיבוק ארוך ועוטף.
אחר כך היה עוד חלק בחלום ובו אני נוסעת בכלי רכב פתוח, קורקינט או טוסטוס, עם הרבה רוח טובה על הפנים ועל הגוף. גם הנסיעה קשורה ליום ההולדת.
בלילה שאחריו, לעומת זאת, התעוררתי בקפיצה מלהחזיק בידיים ציפור מתה, עטופה באיזה בד, ועברו דקות ארוכות עד שהצלחתי שוב לרצות להירדם.