הנה כך

אמא ואני עומדות במטבח, היא שוטפת כלים.

אני עונה לטלפון שמצלצל, בצד השני מישהי מהבסיס.

היא מסבירה לי דברים על תרגיל שעושים בבסיס, שצריך להביא אנשים מהבית והם לא יודעים על זה עד הרגע האחרון. היא מדברת הרבה זמן ובנתיים אני חושבת 'למה היא מספרת לי את הדברים האלה? אני כבר לא בצבא'.

בסוף היא אומרת 'אני יודעת שזה אולי יהיה לך קשה, אבל המפקד שאל אם תוכלי לבוא לפה ביום של התרגיל ולספר על המוות שלה'.

איכשהו גם אמא שומעת שזה מה שהיא אומרת (למרות שעד עכשיו היא היתה עסוקה בכלים), היא מניחה את המגבת שהיתה לה ביד ונשענת קדימה על המשטח, מתכופפת אל הכיור.

אני מורידה את השפורפרת מהאוזן ואומרת לה 'את לא תאמיני, אבל עד עכשיו חשבתי שהיא אצל סבא וסבתא'.

כשאני מחזירה את השפורפרת כדי להגיד את זה גם לטלפון, היא כבר לא שם.