הנה כך

בשבוע שעבר נסענו לתל אביב, למוזיאון.

אצל קדישמן קראתי:

המצבה יפה מאד

אבל השמלה היתה יותר יפה

במקום שמלת כלה

קבלה מצבה

ועליה כתוב:

פ.נ.

אחותינו ודודתנו

הטובה והאהובה.

שלא נדע....

אבל אנחנו כבר יודעים.

בכל ארועי החנוכה, מרובי משפחה ושמחה וגם כשהדלקנו נרות רק שתינו והכלבה, חשבתי 'אנחנו כבר יודעים' וגם שמיותר. צילמתי בבית הקברות הצבאי וראיתי שנפתחה בו חלקה חדשה. שני קברים טריים והרבה דשא סביבם. וחשבתי, הדשא יתחלף באבן, הרי. אני לא כותבת, כמעט, אבל קוראת יותר. גם זה טוב.

(ואיכשהו, נהייתי פתאום "אב רוחני". הממ. אני דווקא מנסה לחזק את הצדדים האימהיים שבי, אבל תודה בכל מקרה..).