לא ברור לי איך זה קרה, אבל מצאתי את עצמי עונה לג'ו.
השתמשתי במילים לא שלי, אבל כאלה שנאמרו
(נאמרות, נאמרות כל יום במקומות שונים) גם בשמי.
סוג של סיזיפיות משחררת. גם זו דרך.
(המחשבה על העשיה מרגשת אותי. כבר בוער בי, שלב המדגדג באצבעות עבר מזמן ומחברת כבר יש לי.
והכשלים הטכניים מזדמזמים לי באזניים כמו באימון, להזיע יותר ולעבור מעל. להתרכז ולנסות שוב עד שיצא כמו שצריך.
דימויי זיעה. פוי. וכפל המשמעות בכותרת מה? לישון מיד).