~

זה התחיל במסיבה. כולם התעכבו בגלל הגשם, אבל אצלי היו רק שמיים ורודים ועננים. הכסאות היו מנוגבים והמפה פרושה והמצברוח טוב. האוכל והאלכוהול הגיעו עם האנשים, והיה מצחיק לאללה, וטעים, ונעים. זו הייתה מסיבה נהדרת. אחר כך נהיה מאוחר וכולם עזרו לסדר ואפילו שטפו כלים בזמן שאני חילקתי את השאריות לקופסאות לטובת כל מי שאין לו אוכל בבית. מי שלא ראה 15 איש במטבח הקטנטן שלי, לא ראה הילולה מימיו.  אחר כך כולם הלכו, ואני, מותשת, צחצחתי שיניים וזינקתי למיטה. יש לי מזרון חדש ומעולה ונרדמתי בשניה. לגמרי שכחתי.

אתם מבינים, אני בחורה אחראית וכזה דבר עוד לא קרה לי אפעם, אבל אתמול בלילה לגמרי שכחתי, ובלילה התעוררתי בגלל הרעמים אבל לא זכרתי וחזרתי לישון .

בבוקר זה התחיל. הרגשתי לא טוב. קמתי עייפה נורא וכל הגוף שלי היה כבד כזה. סיננתי שני טלפונים וחשבתי לעצמי, "אולי אני הולכת לחטוף איזו מחלה", אבל בסוף אספתי את עצמי ונסעתי למעבדה. כתבתי אבל לא הייתי כל כך מרוכזת, אז במקום זה ניסיתי לעזור לגור חתולים שהחליט להתחבא מתחת לאוטוקלב, ואחר כך עבר אל מתחת לצנטריפוגה הגדולה. אחר כך הייתה לי פגישה עם הבוס על המאמר החדש שלי (התלבטנו ביחד מה מהתוצאות להכניס ולאיזה עיתון  לשלוח) ועשיתי קצת ביואינפורמטיקה ותכננתי והזמנתי חמישה פריימרים  לקראת עוד ניסוי אחד אחרון וסופי בהחלט. כולם שאלו אותי "מה קרה לך?", ובמראה של השירותים ראיתי איך העפעפיים שלי נראים כבדים בדיוק כמו שהם מרגישים. כאבו לי כל השרירים. שתיתי תה ואחר כך שתיתי קפה ואכלתי וכלום לא עזר, ובערב נעשיתי לגמרי כבויה כזאת, בלי חשק או כוח לכלום, ובלי תיאבון. חשבתי שאולי יש לי חום אבל לא היה, ובפילאטיס, שבדרך כלל אני רק רוצה שימשך עוד ועוד, התפללתי שהמחוגים יתקדמו קצת יותר מהר, והאימון יגמר, ואני אוכל לחזור הביתה ולהתרסק. רק בעשר בלילה מכוסה בפוך על הספה בסלון הבנתי שאתמול בערב שכחתי לקחת את התרופות. ואסור שזה יקרה. זה מסוכן.  Steroid use cannot be stopped abruptly.

Steroid withdrawal symptoms can mimic many other medical problems. Weakness, fatigue, decreased appetite, weight loss, nausea, vomiting, diarrhea (which can lead to fluid and electrolyte abnormalities), and abdominal pain are common. Blood pressure can become too low, leading to dizziness or fainting. Blood sugar levels may . Less often, joint pain, muscle aches, fever, mental changes, or elevations of calcium may be noted.

אז איך שעליתי על זה ישר לקחתי, אבל עכשיו (שעה אחר כך) אני מרגישה אפילו יותר גרוע. מצד אחד הלב שלי דופק כמו משוגע, ומאידך אני מרגישה על סף התעלפות כל אימת שאני קמה. אני צמאה נורא וכל השרירים שלי כואבים והעיניים נפוחות. אין לי כוח לזוז. תכננתי ללכת עם הגורה לתלות שלטים בשכונה כי לילי כבר שלשה ימים לא חזרה הבייתה, לא לישון ולא לאכול, אבל אולי אני אשאיר את זה למחר. מחר בטח הכל יעבור. אולי גם לילי תחזור. הלוואי. הלוואי הלוואי. אני דואגת לה נורא, ועוד בגשם הזה. אוף.

נ.ב.

גם המילים הכי מנוסחות הן בסך הכל רגע אחד קטן, ואין בהן את כל מה שקרה לפניהן ואת כל מה שיבוא אחריהן וגם את אינסוף הדברים שקורים במקביל. ופוסט, פוסט הוא גליל של נייר טואלט, ומי שקורא הוא ילד מציץ דרכו אל ספינה לא נראית במרכז הסלון.  צינור שמוביל למקום שהדמיון שלכם לוקח אתכם אליו. כשקוראים מצטיירת תמונה, אבל לכל אחד שקורא התמונה הזו אחרת, ובעצם היא בכלל איננה. מילים, גם כשהן אמת גמורה, הן קשת בענן.