~

4:15 - התעוררתי מהשינה הזו עם הכאב האיום הזה בקיבה. רציתי להקיא אבל יותר מזה רציתי לישון. שכבתי במיטה ומששתי את כף יד שמאל שלי, בעודה מתנפחת. יש לי יתוש בתוך הכילה. מתי כבר יבוא החורף.

4:30 - הכאב הזה הוא כאב של סכינים. הוא כאב של רעב, למרות שאכלתי יפה בארוחה אצל ההורים שלי. יש לי בחילה של מיצי קיבה ששורפים את הושט מבפנים. אני אוכלת בעל כורחי פרוסה עם קוטג', ושותה כוס של תה חלוט מפרחי בבונג ולימונית. זה לא עוזר. עכשיו אני לא יכולה לחזור לישון, וגם לא להקיא, וגם לא לקרוא כי העיניים שלי עייפות, ואני מתניידת בין החדר הקר לרצפת השירותים, ואני שונאת את זה ונמאס לי מזה, ואני רוצה שיחבקו אותי עכשיו ויבטיחו לי שזה תיכף יעבור, אבל אין פה אף אחד וגם האקס שלי רחוק מכדי להעמיד איתי פנים הלילה (ואולי זה טוב כי אני צריכה להתחיל לחזור להיות האישה של הלבד שפעם הייתי, לפחות בינתיים).

5:20 - הקאתי כל מה שהיה בי (בעיקר פרוסה עם קוטג'). צחצחתי שיניים. קצת הוקל לי. מדהים כמה הגוף מתאמץ כשמקיאים. עכשיו אני תשושה וחלשה. שותה עוד כוס של תה (כבר קר). בחוץ הממטרות מתחילות את ההשקייה של הבוקר. אני שוכבת במיטה ומקשיבה להן.

עוד מעט מחר.

Sarah Forrester