~

הכתיבה האחרת שלי, זו היבשושית נטולת המטאפורות, חזרה מהמנחה שלי, לעוד סיבוב של תיקונים. הגרסה הבאה תהיה (אולי) הגרסה הסופית, שאז תשלח להערות של שני המנחים האחרים. יש לי עוד עבודה על הטקסט, וגם על התמונות. אני גם צריכה לקרוא עוד אי אלו מאמרים. ולשנן כמה דברים. ולהתמלא בבטחון עצמי. ולהכין מצגת. ולעמוד מול חמישה או שישה חוקרים ולהגן על התזה. וכל זה עד סוף דצמבר, אלוהים אדירים. אז במקום כל זה אני רואה קולנוע, מסדרת את הארון, מודדת את כל הכובעים, מכינה עוגיות. שותה תה. חושבת מחשבות. כותבת פוסטים. קובעת דברים עם חברים. נכנסת ללחץ (כי תיכף נגמרת לי המלגה ואין לי גרוש ואני עוד לא יודעת מה אני רוצה להיות). לוקחת נשימה עמוקה. מלטפת אחת. ועוד אחת. ועוד אחת (יותר מדי). שותה תה. וקפה. מחר אני אתחיל. באמת.

.

(פה אמור להיות סרטון)

ובאשר לבעיה עם הבלוגינג הזה,

אני כותבת ודברים שטוחים מקבל עומק. רגע חולף מקבל נצח.

פלש מחשבה קצרצר, הופך לאלומה קטנה משוטטת באולמות חשוכים עצומים.

בועות סבון מתגבשות לכדורים של זכוכית

ומתנפצות.  דברים נכתבים הרבה יותר ממה שהם באמת.