1. ספירת הדם הלבנה שלי מתנדנדת כמו ילדה על נדנדה שהחבלים שלה ארוכים. שבוע אחד גבוהה ומחוייכת (2.6. נו, סוביקטיבי) ושבוע אחר כך נופלת בבת אחת, עד שכפות הרגליים היחפות נשרטות באבנים. עכשיו למשל אני נשרטת, ריקה מכוחות. מצחיק שאני יכולה לתת מספר לחולשה. (1.8).
2. מצב הרוח שלי הוא הסרט שקושר לילדה הזו את השמלה, עולה ויורד בעקבותיה. רק בלילות היא מתפשטת, והוא מונח.
3. מונח למראית עין, כי הוא חוזר, כרוך או מזדחל סביבה, בחלומות.
1. קודם מתחילה העייפות. אחר כך מופיעים גם כאבי הראש, ואז מנגנוני ההגנה קורסים, משאירים אותך עם רגשות חשופים. כל נגיעה, גם מחבקת, איכשהו מכאיבה.
2. והעדרו של אהוב פתאום מרוקן אותי בעיני עצמי. אני יודעת שאני המון בלעדיו, ולפניו, ואהיה גם איתו. אני יודעת, ולכן תחושת הריק הזה מעציבה אותי.
3. ב 1654 הדגים המדען אוטו פון גריקה (Otto von Guericke) את כוחו של הריק. הוא יצק שני חצאי כדור מנחושת, הצמיד אותם זה לזה, ורוקן את האויר מתוכם. שישה עשר סוסים לא הצליחו להפריד את חצאי הכדור זה מזה.
יוחזר האויר. תרבות יום ד' וקפה בשדרה לאלתר.