מוזר לי לשבת להכין כתבה על איכות-סביבה, כשיש כל כך הרבה דברים חשובים יותר. בוערים יותר. אקטואליים יותר לכתוב עליהם. לא שהייתי יכולה לכתוב עליהם משהו חוץ מאמוציות מבולבלות (ואולי זו החכמה האמיתית בעצם. רדיקלים יש פה מספיק), אבל עדיין. בכל מקרה, כשמשלמים לך ככה על כתבה, ועוד פעמיים-שלוש בחודש, תגידי תודה, תסתמי ותכתבי.
אסקפיזם -1 - רקוויאם לחלום. איך לא ראיתי אותו עד עכשיו, זו שאלה מצויינת, אבל ראיתי אותו היום, ו, אה,זה סרט שעוד אין לי מילים בשביל להסביר מה הוא עשה לי. הוא מעולה. הוא מטלטל. הוא מהפנט. הוא בלתי נסבל. הוא מפחיד ומזעזע וטוטאלי ומייאש ואם לא ראיתם אותו, אז תראו. תראו תראו.
אסקפיזם -2 - סיימתי (תוך שעה בערך) את פאטי דיפוזיה וטקסטים אחרים שהתגלה כמעולה, משעשע ומקסים. מומלץ בחום. לקוראים שלי שלמדו קולנוע בפרט (יש לפחות שניים כאלה שאני יודעת עליהם, ושניהם אהובים עלי מאוד) ולחובבי אלמודובר בכלל. אה, ורציתי גם להגיד שהגילוי שפדרו בעצמו הוא הגבר שעל העטיפה הגניב אותי לגמרי. זה כתוב באותיות ממש קטנות ליד המחיר בכריכה האחורית. הייתי במיטה והספר נגמר ולא היה לי כוח לזוז או להפסיק, אז קראתי את מה שהיה שם, כולל את שם המתרגמת ומעצב העטיפה ושנת ההוצאה וכל זה. אני עושה את זה לפעמים. גם עם עיתונים (מכרזים) וגם עם אריזות של אוכלים למינהם. בכל מקרה, לא שלא ראיתי אותו קודם, הרי הוא מופיע בסרטים של עצמו, אבל זו תמונה פשוט מצויינת בעיני. אה, ורציתי להגיד גם שאחרי שקראתי, גיליתי שאני לא רק מעריכה אותו, אלא גם מחבבת אותו ביותר.
אסקפיזם -3- לא הלכתי. אבל זה לא היה בכוונה ולא בשליטתי. (יש מי שיגיד שאין כזה דבר, אבל בחיי שלא התכוונתי). בכל מקרה, כל העניין נדחה, אולי ליום חמישי, וסביר יותר - לשבוע הבא. חלמתי על זה, ואת החלום סיפרתי למישהו שאני לא מכירה. אם זה לא אסקפיזם, אז אני לא יודעת מה.