בכל המקומות שבהם אני עובדת, יש (לשמחתי הרבה) פינות קפה. זה בד"כ במטבחון, ויש שם כמה סוגים של קפה ותה וסוכר וסוכרזית, יש גם בר כזה של מים חמים וחלב במקרר, וגם, כמובן, ערמה אינסופית של כוסות חד פעמיות. העניין הוא, שכל האנשים שותים בחד פעמיות. גם מי שעובד שם במשרדים. גם מי ששותה ארבע חמש שש כוסות ביום. שותים וזורקים ולוקחים כוס חדשה, ושותים וזורקים. ואני, קופיהולית שכמותי, מטיילת הלוך וחזור אל פינות הקפה האלה שלוש-ארבע-חמש פעמים ביום עם הספל החביב עלי, ובכל פעם מתעצבנת מחדש. מעצבן אותי שאנשים לא חושבים שזה לא בסדר להשתמש בכל כך הרבה כוסות. מעצבן כי מדובר במקומות שעובדים בהם אנשים אינטליגנטים מאוד, שיודעים יותר מהאדם הממוצע על הסביבה ועל הררי אשפה ועל כריתת עצים והרס בתי גידול והכחדת מינים שאין להם יותר איפה לחיות, ועל מצב כדור הארץ העגום. מעצבן אותי שהם יודעים את כל זה, אבל הם לא עושים את ההקשר בין המצב לכוסות הנייר שלהם. חוסר מודעות מטומטם. כאילו, אנשים שאני מאוד מעריכה, והם ניגשים לקפה, ופשוט לא חושבים על זה.

אז מה שאני רוצה לעשות קשור להעלאת המודעות של הקולגות שלי בעניין הזה. נסיונות קודמים לשנות ברמה הארגונית לא צלחו יפה. ההנהלה לא מוכנה לוותר על החד פעמיות. יש אורחים שנעים להם יותר בחד פעמי, ויש בלאגן ואנשים לא שוטפים את הכוסות שלהם אחרי שהם שותים, והמנקה לא תעמוד כל היום לשטוף כלים, ולא יקנו עכשיו מדיח. יותר קל פשוט לזרוק. אוף.
אז אולי צריך לבוא מנקודת מבט אחרת: לגרום לאנשים המקומיים להשתמש בפחות כוסות. לשתות באותה כוס לאורך כל היום. אולי אפילו להביא מאג מהבית.
בהתחלה חשבתי פשוט להכין איזה שלט ולהדביק אותו ליד הכוסות. משהו כמו "how many cups did you use today?!" או משהו אחר מעורר מחשבה. אחר כך חשבתי להכין מדבקה שאפשר יהיה להדביק על הכוס העליונה בערמה, שאנשים יתקלו בה בכל פעם שהם ירצו לשלוף כוס, אבל בשיחה עם רננה, האיש והכשרון, הבנתי שזה לא יהיה כל כך נכון לעשות, כי מישהו ישתמש או יזרוק את הכוס הזו, ואם אני אחזור ואכין כוסות כאלה שוב ושוב אני בעצם תורמת לדבר שאני בעצמי רוצה להלחם בו. היו לו כל מני רעיונות אחרים, כמו לחורר את כל הכוסות או לנעול אותן, אבל אני ממש לא בעניין של למנוע מאנשים את הקפה שלהם, ובטח שלא לבוא ממקום של תוקפנות כי א. אני מאוד לא תוקפנית. ב. תוקפנות מעוררת מיד התנגדות שמעוררת תוקפנות, ולא משיגים בסוף כלום חוץ מעצבים וכאב ראש, ו- ג. אני יודעת איך זה מרגיש כשאתה מוכרח לשתות את הקפה שלך ולא יכול כי איזה טמבל חורר את הכוסות.
אז חשבתי יותר בכיוון של מסר מעורר מחשבה, והאתגר הוא לנסח אותו ולמקם אותו בצורה כזו שתמשוך תשומת לב ותגרום לשותים לעצור לרגע. לחשוב.
דרושים רעיונות יצירתיים, סלוגנים קליטים ויד טובה לעיצוב. אחר כך אני אפיק את זה בצורה מושקעת, ונפיץ את זה. לי יש כבר ארבעה מטבחונים.

יש לי שני רעיונות בינתיים, אבל אני לא משוכנעת שהם הכי טובים, אז חשבתי לבקש את עזרתכם.
1.

אפשר אולי להדביק את הכרטיס לכוס העליונה (אני לא חושבת שיזרקו את זה אם זה יהיה מושקע, אולי רק יניחו בצד), ואפשר להוסיף עליו "הידעת" בנושא.
2.
*לאנשי עלית הקוראים בבלוג זה: זוהי תמונת אילוסטרציה. אין בכוונתי לרמוז חלילה שקפה עלית אבקתי, שנוהגים לשים בפינות הקפה במקומותינו, הוא קפה גרוע. מה פתאום!
רעיונות, מישהו?!