~

(בהמשך לפוסט מאתמול על הגוזל)-

בעמוד הראשי מפנים לכאן, והמון אנשים טובים באו להחזיק איתי אצבעות. הבטחתי עדכונים אז אני מעדכנת, וגם מנצלת את העובדה שנכנסו הרבה אנשים כדי לספר לכם מה צריך לתת לגוזל לאכול, ככה שאם יום אחד תמצאו גוזל, או מישהו שאתם מכירים ימצא גוזל, תדעו מה לעשות.

אז להכנת תערובת מעולה להאכלת גוזלים, מערבבים:

1 כוס של מזון חתולים או מזון כלבים יבש (צריך לוודא שהמרכיב העיקרי יהיה בשר, רמת החלבון גבוהה (בסביבות 30%) והשומן בסביבות 12%). את המזון היבש משרים במים לשעתיים בערך, עד שהוא נהיה רך ונפוח וספוג כולו. מוסיפים: 1/4 כוס של רסק תפוחים (אפשר גרבר), ביצה קשה אחת (מעוכה), ויטמינים לציפורים (זה בא בנוזל. מינון לפי ההוראות. אפשר לקנות בחנות חיות), בסביבות 750 מ"ג סידן (אפשר להשתמש בטאמס - לטחון לאבקה ולהמיס במעט מים) ואז מערבבים הכל ומוסיפים מספיק מים עד שמקבלים טקסטורה של דייסה.

המתכון הזה יוצר כמות מאוד גדולה של עיסה, ואפשר לחלק אותה למנות קטנות (בתבנית של קוביות קרח) ולהקפיא. מאכילים את הגוזל מזון בטמפ' החדר, בעזרת משהו שטוח, כמו בוחש של קפה, מקל של ארטיק או קשית שהקצה שלה חתוך. מכניסים לו לפה חתיכות קטנות של אוכל ושמים לב שהוא בולע בין ביס לביס. אם הגוזל ממש קטנטן, (ואתם לא נראים כמו מסוממים) תוכלו לקנות בכל בית מרקחת מזרק של 2.5 מ"ל, ולהשתמש בו (בלי המחט!) כדי להאכיל.

גוזל צריך לאכול לאורך היום, ולישון בלילה. ההאכלה צריכה להתחיל מוקדם בבוקר, ומאכילים כל 40 דקות בערך, כמות קטנה כל פעם (הם אוכלים כמו ציפור!). כשהזפק של הגוזל מתנפח (מופיעה בליטה בבסיס של הושט, במקום שבו הצוואר מתחבר לגוף) - סימן שהוא אכל מספיק. הניחו אותו במקום חמים (30 מעלות זה טוב. אפשר בעזרת בקבוק חם עטוף במגבת) ותנו לו לנוח עד הארוחה הבאה.

אם הגוזל פצוע - גשו לוטרינר, או התקשרו לבית החולים לחיות בר שנמצא בספארי בר"ג. עינת מטלון היא אלופת ישראל בגידול גוזלים וגורים נטושים מכל המינים והסוגים, והיא לא רק מאוד מנוסה, אלא גם מאוד נחמדה ומאוד מקצועית.

ועכשיו לעדכון (שיש בו תגלית מבאסת):

כנראה שהקטנצ'יק לא ממש נחת ברכות באחת משתי הפעמים שהוא נפל. גיליתי את הפציעה שלו כשראיתי שתו"כ ההאכלה הוא מנסה להזדקף - ונופל כל הזמן לצד שמאל. הסתכלתי טוב וראיתי: רגל שמאל שלו שבורה. הוא כזה עדין שרואים את זה דרך העור. רואים את זה גם בתמונה בפוסט הקודם, רק שבכלל לא שמנו לב.

גוזל עם רגל לא שבורה. כל העצמות ישרות כסרגל. רואים גם את הזפק מלא בתערובת גוזלים טעימה (יאמי!) וגם קצת קקי (איכס) בכף ידי השמאלית.

גוזל עם רגל שבורה ביד של אישה שהולך להשבר לה הלב.

השבר הזה מקטין מאוד את סיכוייו של הקטנצ'יק. אם לא נזהר, הוא עלול להפוך לשבר פתוח, ואז הלך עלינו. בכל מקרה, צריך לקבע לו את העצם ולתת לו אנטיביוטיקה ולקוות שבגלל שהוא כל כך קטן - הוא יצליח לאחות אותה כמו שצריך. דיברתי עכשיו עם עינת ואני אביא את הקטנצ'יק מחר למרפאה לחיות בר. יחכו לי שם, והם יתנו לו טיפול ראשוני וימשיכו משם. אם אתם רוצים את האמת, אני לא חושבת שהוא יצא מזה, הביש גדא המתוק. בינתיים קיבעתי לו את הרגל עם חתיכה של פלסטר, שלא תזוז. אני ממשיכה את ההאכלות בעדינות אין קץ, והוא אוכל, ומחרבן ונושם וישן, כראוי לגילו.  

כולם אומרים לי כל הזמן לא להתבאס, ואני אומרת לכולם שנראה לי שמותר לי להיות מבואסת כשאני יודעת שגוזל קטן אולי ימות. ואם הוא ימות אני מודיעה לכם קבל עם ועדה: אני אהיה עצובה. זה לא אומר שאני כועסת. ככה זה בטבע. גוזלים נולדים, חיים, מתים. אני מאוד מקווה שהוא לא סובל מדי, הפצפון הזה. אני עושה כמיטב יכולתי, ואני סומכת על עינת שגם הם יעשו שם מחר כמיטב יכולתם, אבל יש דברים שאין לי, או להם, שליטה עליהם, ואין לנו אלא לקבל אותם.

אז כשמשהו גורלי יקרה, אני אקבל אותו בהבנה, אבל בינתיים, עמוק עמוק, בסדקים שבין האבנים של הקיר הכי פנימי בלב שלי, אני משחילה פתק קטן שכתוב בו הלוואי.

(מבטיחה לעדכן גם מחר).

(חג שמח!)

ההמשך כאן.