| |
~
|
כינוי:
מין: נקבה Google:
litos.mailתמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | 31 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 8/2009
כן כן עבר שבוע קצת מתוח
מעצבנים אותי מעסיקים שמפרסמים מודעות דרושים שקריות.
אם אתם צריכים מישהו למשרה חלקית (4 שעות ביום זה חלקית!) - למה לפרסם שאתם מחפשים עובד במשרה מלאה?!
חארות. חארות. כבר פעמיים השבוע דמיינתי את סוף החיפוש, במקום אחד אפילו גררו אותי בין מיונים במשך חודש תמים, ותשלחי טלפונים של ממליצים, ותבואי לסדנת הכשרה, ותמלאי טופס 101, רק כדי שיספרו לי שם (סוף סוף) שהם צריכים אותי ל-3 שעות פעם בשבועיים. לא רוצה 3 שעות פעם בשבועיים. ואם זה מה שאתם צריכים- אז למה לכתוב משרה מלאה?!?!
חארות.
ובעבודות הזמניות גם חרא. אני מעולה שיש לי כל כך הרבה עבודות זמניות ללהט ביניהן, אבל תקשיבו, זה מעייף נורא, וגם:
- שתי הדרכות נאלצתי לבטל כי אני קבוצת סיכון אז אסור לי קהלים חזיריים גדולים, כי אוי ואבוי אם אני אדבק,
- הדרכות מצומצמות אני עושה, אבל התנאים כה מחפירים עד כדי עלבון ממשי (השכר ממש מעליב. אפילו מבזה, אבל אין לי כוח לחפש משהו זמני חדש. אני עסוקה בלחפש משהו קבוע ורציני).
- פרוייקט הכתיבה הגדול והחשאי (אל תשאלו, ימבה כסף, שעמום המחץ) מתקדם הייטב אך משעמם לגמרי. אני מתנחמת בסכום הכסף הארבע ספרתי שאשלשל לכיסי בתום הקרבות.
- פרוייקט הכתיבה הקטן (פרילאנס. שכרו את שירותיי המעולים כדי לכתוב שאלות אמריקאיות בתחומי הידע שלי. זה נשמע מגניב, והשכר לא רע, אבל זו מתגלה כמשימה לא פשוטה. חשבתי שזה יבוא לי הרבה יותר בקלות, אבל עוד לא הצלחתי לפתח את הטכניקה הדרושה למשימה. יש מלא חוקים ואיסורים וסטנדרטים לעמוד בהם, ואני עוד לא מיומנת.
- ואחרון: לצורך הכתבה החדשה שהזמין ממני מגזין נוער (בנושאים שקשורים בטבע ואיכות סביבה), אני צריכה לנסוע לתחקר איזה מומחה, אולי לראיין, עוד לא החלטתי, ובכל מקרה - זה דבר שאני ממש לא אוהבת לעשות. אני חושבת שאני דיי גרועה בזה אפילו. באסה. חבל שאי אפשר להמציא ראיון. זה היה יכול להיות מעולה.
חוצמזה נראה לי שהכוסית ברוגז איתי. לא שזה מזיז לי יותר מדי, היא אפעם לא הייתה חברה צמודה, שלא לדבר על השנים האחרונות בהן היא חי אי שם ולא ממש תחזקנו את החברות (חוץ מבחופשות המולדת שלה, וגם אז אפעם לא אחת על אחת).
טוב. אולי זה כן מזיז לי. לא הייתי ברוגז מאז גיל 12, ויש דרכים שאין צורך ללכת בחזרה.
הכוסית היא תשומי מהסוג שדורש אנרגיות שכנראה אין לי כרגע לתת. פיצי גילתה לי בסוד שההתנצלות שלי אז לא סיפקה אותה, וככל הנראה היא מחכה שאני אבין את זה לבד או משהו פולני אחר. אני לא יודעת, אבל מה זה התינוקיות הזו, לסנן טלפונים? נו באמת.
חוצמזה אני עוד צריכה להעלות איזה פוסט מבין הערביים לבין הכסתות,
אבל אין לי את השקט הנפשי הדרוש לכתיבה מהסוג ההוא.
בלילה אחר.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
