כינוי:
מין: נקבה Google:
litos.mailתמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוקטובר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: | 10/2009
בין שם לכאן 1
ההורים שלי בחו"ל, ועכשיו הגיע תורי לשמור על הכלב שלהם, שנכנה מעתה ואילך בשם "הערס". הערס זכר מסורס בן שמונה, פחדן בבית ומלא שואו אוף בחוץ, טורף חתולים ומסוכן לזרים. ככה, מכורח הנסיבות, אני נוסעת מדי יום מממלכתי השקטה לעיר, הלוך חזור. להאכיל את החתולה, להאכיל את הכלבים, ללטף את החתולה, לטייל עם הכלבים, בקיצור - תיק תיק. הנסיעות מתישות, וגם ההובלות של דברים מפה לשם. עוד שבועיים, אבל מי סופר.
.
חוצמזה, כדי שלא יהיה משעמם, שוב אני מוצאת את עצמי מאכילה חב"שית (חתולה
בלי שם) טריקולורית מהממת מדי שמונה שעות. שוב אמא שהמליטה במחסן, התגלתה
ע"י הכלבים והבינה שעדיף לעבור דירה, אבל השאירה את הטריקולורית מאחור.
לשמחתי, היא כבר בת שלושה או ארבעה שבועות, ותוך יום אחד בלבד הצליחה
להבין איך אוכלים לבד, כך שנחסך ממני עניין הבקבוק. לשמחתי הרבה, היא באמת
חתלתולה מהממת, טובת מזג ושובבה. הגורה בטוחה שהיא שלה ומגלה רכושנות
והתלהבות מדהימה, ושוב אני צריכה לארגן מפגשים זהירים פן מרוב התלהבות היא
תדרוך עליה וגמרנו. אין לי שום עניין בהרחבת המשק, שני הולכים על ארבע
מספקים אותי בהחלט, ולכן אני זוממת לשדך אותה לא' או לטוקה. חתול זו חיה
נהדרת לדירה ולאנשים עסוקים, אתם שומעים? והיא באמת מהממת וגם באה מבית
טוב (שלי).
.
אני משקה את העציצים של אבא שלי באותה חוסר סבלנות שבה התייחסתי אליו כל החודש. הוא היה מעצבן עד בלתי נסבל בתחום התקשורת. תמיד הייתה לו נטייה למונולוגים, אבל פעם הוא ידע גם להעמיד פנים שהוא מקשיב לאחרים. החודש הוא שמע רק את עצמו, וגם לא איפשר לאף אחד אחר להגיד שום דבר בשום עניין, כולל בעניין הזה. ועכשיו, העציצים שלו. מאות קקטוסים בכל הגדלים ומכל הסוגים, לא נותנים לי לגשת. אני מנסה להשקות את הרחוקים ונדקרת מהקרובים. הכל גבוה מדי. סבוך מדי. אני לא מגיעה. אני מגבירה את זרם המים, והם משפריצים מתוך העציצים שבילים של בוץ לאורך הקירות. הקקטוסים הפורחים יפיפיים, אבל אני מסתכלת עליהם בפעם המליון ונאנחת. גוררת את הצינור על הרצפה, שולי המכנסיים שלי נרטבים. השריטות בידיים שורפות. עוד כמה יש?! אני עוברת על הדפים שהשאיר לי ומוודאה שהשקתי הכל, זוכרת גם את שני ההם שצריכים מים מזוקקים וגם את העציצים שבמטבח. אחר כך אני צריכה לנוח.
.
יחד עם כל האמור, הגעתי לשיא אישי חדש בתחום ההמטולוגי ובנוסף ללויקופניה שאינה מגיבה לסטרואידים ( לויקוציטים 1.6) צנחו לי הנויטרופילים והרי לכם נויטרופניה. יש לי 330 נויטרופילים (המינימום אמור להיות 1800). הבשורות הרעות: זה אומר שאין לי הגנות, ואם יהיה לי חום אני צריכה להתאשפז ולקבל אנטיביוטיקה לוריד. הבשורות המשמחות: אני לא חולה ואין לי חום. אז תעיפו את הפרצוף המודאג הזה מהפנים. מחר אני חוזרת על הבדיקה, ובטח הערכים עלו חזרה והכל בסדר.
.
מישהו שוב קורא אותי אחורה, ואני מטיילת איתו קצת.
פעם כתבתי יפה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
