| |
~
|
כינוי:
מין: נקבה Google:
litos.mailתמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
נובמבר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 11/2009
לזכור לכתוב על היום הזה
היה לי ראיון עבודה בסטארט אפ. אחר כך אכלתי עם חברות. קנינו בגדים (הן קנו בגדים, אני קניתי עוד כובע) ואיכשהו הוכתרתי ליועצת קניות הבגדים האולטימטיבית. חשוד מאוד, בהתחשב באיך שאני מתלבשת, ובחוסר הסבלנות שיש לי לחנויות בגדים ומוכרות מעיקות. אולי זה בגלל שאמרתי שלג'קט אחד צריך ללבוש חולצה בצבע שיתן קונטראסט (!), וקבעתי בנחרצות שלמשהו יש מחשוף מהמם ושמשהו אחר ממש לא יפה, וכל זה ישר בפנים של מוכרת (היא פשוט לא הלכה משם, מה אני אשמה).
אחר כך נסעתי הבייתה והכנתי עוגת תפוזים מעולה. רציתי להכין תה בזמן שהעוגה הייתה בתנור וקפץ לי הפקק. אסור תנור וקומקום ביחד.
אחר כך החשיך ונסעתי לאחותי אשר בהרים. האחיניות שלי מתוקות. עשינו מסיבת ריקודים סוערת בסלון, ואחר כך סיפרתי סיפורים עד אין קץ. יש לי סיפור חדש בראש, אני רוצה לכתוב להן אותו בחרוזים. כשיהיה לי זמן. בדרך חזרה, אחת עשרה בלילה, כביש ירושליים ת"א, המנוע גמגם וכבה, ונדלק וכבה. מזל שהספקתי לרדת במחלף הראשון, עם מאותתים ופרצוף אומלל.
אחר כך פגשתי את מני. איזה מזל את? דלי. ואאא. פעם יצאתי עם בחורה דלי. חני מועלם. ואללה, זו הייתה בחורה! בחורות דלי זה משהו לא מהעולם הזה. אני לא אשכח אותה לעולם. כמה סיפורים שמעתי ממני הזה. חמוד כזה. שיהיה במזל, הוא אמר לי, אבל תזכרי: צריך לעזור למזל, הוא לא בא מעצמו. אנשים עושים את המזל שלהם. את זה אמר לו איזה מוסכניק ותיק, אחרי שהוא השתחרר מהצבא וחיפש עבודה. זה היה מוסכניק עם חוכמת חיים. מני עבד אצלו. אלפיים דולר במזומן הוא שילם. מני חייך אלי הרבה בשיניים עקומות ולב זהב. ככה, בחמש דקות בחושך, מני תיקן לי את מה שהיה צריך לתקן. בכל זאת פחדתי לחזור לכבישים ולהתקע. יש לי ארבעים דקות נסיעה, ורוב הדרך בלי שוליים. מני הסכים לקחת אותי לנסיעת מבחן, אני והוא בהרים. יהיה בסדר, הוא הבטיח לי כשחזרנו לאוטו שלו. היא נוסעת כמו בובה עכשיו. מקסימום תתקשרי. הסכמתי.
הגעתי הבייתה וכבר מאוחר נורא. תיכף אני צריכה לקום כי נגמרו הגשמים ושוב יש הדרכות. במייל כבר מחכה לי מבחן של שלוש שאלות מהסארט אפ. הם רוצים לראות כיווני חשיבה. מותר לי להעזר במה שאני רוצה ובמי שאני רוצה, אבל צריך להחזיר תשובות עד סוף השבוע. מלחיץ. לא ממש יהיה לי מתי לעשות את זה. גם מחר וגם מחרתיים אני מדריכה, ודווקא רציתי להשקיע, להתייעץ עם המומחים הפרטיים שלי. האמת היא שמאז הראיון ההוא, ככל שעובר הזמן, אני יותר רוצה את העבודה. אפילו שזה סטארט אפ קטן ובלתי יציב. אולי דווקא בגלל זה. איכשהו חוסר היציבות שלהם מתאימה כמו כפפה לחוסר הרצון שלי להתחייב לאורך זמן לעבודה מהסוג הזה. אני קצת פוחדת שיהיה לי שם בודד חברתית, ומשעמם מעשית בגלל אופי העבודה שיש שם עכשיו. מצד שני, בצוות של שלושה עשויה להיות דינמיות מאוד גדולה בסגנון העבודה כששליש אחד מתחלף, ובסטארט אפ, כמו בסטארט אפ, הכל דינמי מאוד כל הזמן. חוצמזה השכר שהם מציעים לי גבוה ב 25% מהשכר הטוב ביותר שחשבתי שאני עשויה לקבל. מסתבר שיש לי פוטנציאל השתכרות גבוהה משחשבתי ! היאח, ובשביל שכר כזה, שווה לי לעבוד אפילו אם זה יהיה רק לחודש אחד.
שלחתי להם עכשיו מייל. ביקשתי הארכה עם המבחן עד יום ראשון. אני מניחה שלא תהיה להם בעייה. אני מקווה שיהיו לי רעיונות טובים לתשובות (השאלות נראות מסובכות!), וגם שהרוסי יהיה זמין ושיהיה לו חשק לעזור. הוא הגאון המולקולארי הפרטי שלי, ואלוהים עדי שעזרתי לו בלי סוף בעברית של כל העבודות שהוא הגיש בשלוש השנים האחרונות.
מהר לישון. מחר יום חדש.
שלומות.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
