כינוי:
מין: נקבה Google:
litos.mailתמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מרץ 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | 31 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 3/2010
סוף השבוע איתו היה אחד הדברים המופלאים בעולם. הנשיקה שלו ליד השער. הידיים שלו המלטפות. התשוקה. הסקס הזה החקרני, שכבר מכיר אבל עוד מחפש ומוצא ולומד עד שאי אפשר להכיל, והשינה המחובקת, שהלילה הצלחתי לישון בה לילה שלם ורצוף. ההתעוררות לצידו, הפנים שלו קרובים, הנשימה שלו על העור, היד שלו מעלי. הסקס של הבוקר, המקלחת, העור החם, הרטוב, החלק, והבטן נוגעת בבטן, ומגבת, ושנינו צוחקים במראה. יש משימות דחופות, אני אבוא איתך, להאכיל את הסוסים, להאכיל את התרנגולות, שלושת הכלבים סביבנו, בוקר טוב. בואי רגע, אני רוצה לקחת אותך לאנשהו, לעמוד חבוקה בתוך ההדרים להשתכר מהפריחה, לאסוף תפוזים לארוחת הבוקר (הוא מקלף לי אחד עם האולר באמצע המטע), ולקטוף נענע, ובדרך בואי, אני רוצה להראות לך גם את הנפחייה, ובמטבח מחבת, ביצים, גבינות, מפשירים לחם מהמאפייה. בין ביס לביס יד ביד וסיפורים אינסוף, מה בא לך לעשות? טיול בשדות, ואחר כך סיבוב במושב, להשוויץ בך.
שביל עפר מתפתל דרך השדות אל החממות והמטעים, ושלוליות חורף עצומות עם אנפות וברכיות, שדות של חרציות שמחזירים אותי אל מאחורי הבית של סבתא בתחילת שנות השמונים, כשהחרציות היו גבוהות גבוהות מעל הראשים, המחנות נרמסו ברגליים והבונקעלך נאספו להיות נשק יום הדין, צהוב חרדלים עד שאפשר להשתגע, ואז שדות של תורמוסים, חובזות ועלים של חצבים, תראי! (קוץ של דרבן), וכוורות ומחצבה, ותצפית על הנחל, והנה כאן כבר הבתים, ומיתולוגיית מושב אנושית, והנה גיבורי המיתולוגיות בכבודם ובעצמם, היי!! אהלן, מה שלומכם? תכירו, חברה שלי, חיוך, לחיצות ידיים, היי, נעים מאוד. וחזרה הבייתה, ילד עם אופניים מושך ילד על משטח עץ עם גלגלים שנתלשו מאיזה צעצוע, מיץ פטל קר, נשיקות אינסוף, שנת-צהריים, רוח פרצים, קומי כבר, אני מתגעגע. אני אוהבת אותך. אני אוהב אותך. אתה אוצר.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
