~

אני כבר מרגישה יותר טוב. לילה של הקאות עבר על כוחותינו. כוחותינו שרדו, כרגיל. נקווה שיהיה לי מרווח נשימה עד הפעם הבאה. אחר כך הייתי חלשה וישנתי הרבה. אחר כך הלכנו לסרט. בדרך חזרה הדלקתי את הנייד, וחשבתי לעצמי שממילא אף אחד לא יתקשר אלי הלילה, וכיביתי אותו. הכלבה הייתה היפר-אקטיבית כשחזרתי, למרות שלקחתי אותה לרוץ בדשא הגדול כמה שעות קודם. נתתי לה את העצם הכי גדולה שהיא ראתה. היא בטח תרעיש לי עם הלעיסות שלה כל הלילה. אתמול חלמתי חלום על מישהו שמחבק אותי. התעוררתי וחשבתי שאני צריכה לזכור את החלום כדי לספר לו, אבל שכחתי מי זה היה. אני זוכרת שההתעוררות היתה ממש כמו להתנתק מחיבוק וללכת, למרות שהיא הייתה יקיצה טבעית, וכשנרדמתי שוב כמה רגעים אחר כך, לא הצלחתי להחזיר אותו (חלמתי את הניסיון לחלום אותו שוב. מוזר). שעתיים אחר כך התעוררתי עם תחושה שאם אני רק אחזור לישון, הוא יהיה שם, אבל כבר היה מאוחר והייתי צריכה לקום. 

זה מוזר, לחלום היעדר ולהתעורר בתחושה של ישנו. אי אפשר שלא להאמין לזה.

שבוע טוב.