~

פרי בשל מתקלף לאט. החושך יורד, ובחדרי חדרים שפתיים חולמות איזה טעם. אצבעות מלטפות מקומות של חיבור של פיטם. רוק. רכות של בשר. מיץ ניגר. ואתה תתקרב ותלחש: פירות יש לקלף לאט. כמו מתוך משחק (של פיתוי). ככה זה עם פירות, נחשים ונשים. בראשית, נגיעות של לשון. מתיקות של סוכר. כמו היה זה הפרי הראשון שאי פעם ננגס. הפרי המותר.

בֶחדר מחשיך הפרי המותר עוד מעט ינגס. עוד מעט. בינתיים תקלף לאט. הקליפה כמו מעיל שנשמט מעל גוף חיוור והפה מרייר, מצחק תסכול של איפוק. פה חשוק. גוף חבוק. לטיפות עדינות בכל המקומות וריחות אדמה וקיץ, וריחות עלים ותשוקה. שתיקה. מבט, ואחר כך בבת אחת של יצר מוכר. בפרי בשל, תהיה בטוח שהמיץ ניגר. חיכוך. חך ורוק. רכיבה וריחוף. נגיסה. פרי מתפלש בתוך גוף. מחול של טירוף. תאווה. הלמות. תופי פעימות נחבטים בין קירות חדרים וספירה לאחור. ספירה לאחור, בלוטות של טעם וכוח וזעם ורוך עירני, מדוייק. רעד דק, כמו מ-קור. נשימות עמוקות. לעצור. להמשיך. לעצור. להמשיך. לעצור. לא אכפת לי מה יגידו השכנים. פרי בשל מאוד מכתים את הסדינים. פרי בשל מאוד.

ואחר כך, תפריד את הפלחים. עכשיו בלי זעם. פולחן זו מלאכה של זהירות, ובמיוחד הפעם, כשהחושך כבר כבד מאוד ובחדרי חדרים השפתיים חולמות איזה טעם.

אצבעות מלטפות מקומות של חיבור של פיטם. רוק. רכות של בשר, ואתה תתקרב ותלחש: פירות יש לקלף לאט. פירות, נחשים ונשים. ואני אצחק: החיים קשים, יקירי. החיים קשים.