| |
~
|
כינוי:
מין: נקבה Google:
litos.mailתמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ספטמבר 2003
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 9/2003
מאוחר בלילה.
ראש השנה. בערב יש רוח סתווית. אחר כך תבוא ההמולה של ארוחת החג. התכנסות משפחתית שיש בה פקעת כזו של אהבה, (כזו שגם כשלא נפגשים היא טמונה, נאגרת, והפגישה מעירה אותה כמו טיפה ראשונה של גשם, והנה היא כבר מתפרצת בזעקה של צבעים ומאירה את החדר ואת הלבבות).
אחר כך יבוא הקידוש, שהלחם טבול בו בדבש, והחן המיוחד שיש בטקסים הקטנים האלה, מקושט בחיוכים של חג וחמימות וחיבה. ואחר כך האוכל המעולה של אמא שלי והיין, ושיחות הנעימות במרפסת, באור החיוור.
ואחרי כל זה יוכרעו כולם בעייפות עפעפיים רווית אלכוהול ושובע. הם ילכו, ושקט ימלא את החדרים. הכוסות הריקות יאספו. המקרר יתמלא שאריות והראש מחשבות.
במקום אחר אתה תשב ותביט אל האופק. קו חשוך ועדין יצטייר במקום שבו השדה נושק לשמיים. אתה אומר שאם אתה מתרכז, אתה יכול לדמיין שהגדרות ומגדלי השמירה אינם. זה עצוב, אתה לוחש לי, מה שאנחנו והם עושים לארץ הזאת, היפה. מה שאנחנו עושים זה לזה.
אתה מתקשר כך, בבוקר אחד, לתאר לי מקום. עושה שמירות ומלחש אלי. אני מקשיבה ושותקת, ומשהו בי נרעד.
אולי זה בגלל שאתה אומר בקול מילים שהייתי כותבת לו הייתי כותבת אותך.
והייתי מתאהבת בך כך, בקלות. אם אני מתרכזת, אני יכולה לדמיין שהגדרות ומגדלי השמירה אינם.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
