החיים מסתבכים כשחוויות נאספות. את מתנהלת איתן בעולם שלך כמו אישה עם מזוודה גדולה בעיר זרה. סוחבת. סוחבת וכבדה, ולפעמים מתגעגעת לילדה שפעם היית, שבמקום לסחוב מזוודה היא שרטה את הברכיים ומִלאה את הכיסים במציאוֹת. ולפעמים מתגעגעת למקום שאת לא יודעת את הדרך אליו, שבו תוכלי להניח אותה וללכת ולא לדאוג. ולפעמים לאיש שיצליח להביט בשתיכן בעיני הקסם שלו, ולהפוך אותה לבלון הליום אדום, קשור לכף היד שלך, חסר משקל, ותוכלי להביט בו כל אימת שתרצי, ולראות את הבבואה שלך בו ולחייך.
.
לפעמים אני מכבידה על עצמי.
יצאתי לשים את הידיים בקומפוסט, ולהחזיר לעצמי את הנשימה. תמונות מהגינה:
כל התמונות : קצת נחת. צילמתי אצלי בגינה, בדיגיטלית של אבא שלי.
שבת שלום.