~

1.  באופן לא מפתיע בכלל (ומעצבן באותה מידה) נדבקתי באיזה משהו. אני קצת מצוננת וקצת משתעלת, אבל אלה בעיקר הרחמים העצמיים שהתיישבו לי על מיתרי הקול. אני צרודה וזה סקסי רק טלפונית. ויזאולית אני לא מחזה נעים לצפייה. ילדים - שמרו על נפשותיכם מן האפים האדומים והעיניים המבריקות.

2. במקביל, גם המחשב שלי חלה. הוא מכבה את עצמו באופן ספונטני. יש לי נורטון חדש ואין לי תוכנות שיתוף או הורדה, ועל כן אני נוטה להאשים דווקא את החומרה (מה גם שהתחשמלתי כבר כמה פעמים מהקופסה הארורה). אז אני ממלמלת "ספק כוח חדש" וגם "מאוורר חדש" כבר דיי הרבה זמן. אולי זה לא זה. אני לא באמת יודעת. אוף. אם למישהו יש זמן וכוח לעזור (החל מלייעץ לי מה לרכוש ועד לבוא להתקין/ להדריך אותי טלפונית/ וירטואלית / לשלוח אותי למקום שלא ישחט אותי במחיר) - נא ליצור איתי קשר בהקדם. אני מבטיחה תמורה הולמת (מה? הממ. כבר נחליט).

3. אני קוראת ספר מרתק של ד"ר עדה למפרט, בהוצאת האוניברסיטה המשודרת, על האבולוציה של האהבה, שבעקבותיו יש לי הרבה מחשבות: גם עלי (נעשיתי קוראת ביקורתית נורא; מה פתאום אני קוראת ספרי עיון ולא סיפורת בזמן הלימודים?; למה אני קוראת דווקא כשאין לי זמן?) וגם על האבולוציה של האהבה. עוד אכתוב על זה פוסט אולי. בכל מקרה, הספרים של האוניברסיטה המשודרת הם בדיוק באורך הנכון מבחינת יכולת-קריאת-ספרי-העיון שלי (כלומר - דקים!) וזה גילוי מרענן.

4. אוספים תמיד נראו לי כמו משהו מרגש. אפעם לא היה לי אוסף של בגרות (כלומר, כזה שהוא לא מדבקות של זמרים משנות השמונים או גוגואים). באספנים יש מין להט פטאלי כזה, כאילו בחרו לעצמם איזה סדק קטן שאף אחד לא שם לב אליו, וזינקו לתוכו, ויש להם שפה סודית עם אספנים אחרים כמוהם ואיזו גאוות יחידה ורגעים מוזרים של אושר ילדותי כשהם מצליחים להשיג אני-לא-יודעת-מה לאוסף הביזארי שלהם. אז מה שרציתי להגיד זה שהתחלתי אוסף ביזארי במיוחד של בת-שבע (HOYA), שזה צמח מדהים שאני אוהבת נורא. אספתי את ההויות מרחבי החצר שלי לפינה אחת, וקניתי עוד כמה, וסידרתי להן טפטפות וכל זה. בינתיים יש לי שישה זנים, ואחד אפילו פורח. נדמה לי שיש בעולם בערך 200 סוגים שונים. אני בתחילת דרכי, אבל אני כבר מוצאת את עצמי נעצרת מולן כל בוקר ומחייכת. מי שיש לו איזה זן מיוחד של בת שבע שיגיד אני!! (ויעשה לי ייחור).

5. היכונו היכונו. עוד שבוע וחצי נגמר הסמסטר ומתחילים המבחנים. והפעם אי אפשר לומר "במועד ב' ננוחם", כי במועדי ב' אני אהיה אי שם בבהמה. זה גורם לתקופת המבחנים להראות מלחיצה אפילו יותר, אבל איכשהו נצלח גם את זה, וודאי עוד רבות יסופר.

אני הולכת לבלוע איזה משהו.

כיפאק היי.