דברים טובים? לא יודעת.
לפי התוכנית המקורית כאן היה אמור המעגל להסגר ולפנות מקום למשהו חדש וחזק וטוב, אבל אז פתאום מצאתי את עצמי בוהה באויר ורוצה רק עוד קצת ממנו. גוף. עוד קצת. עוד מהליטופים העדינים האלה. עוד קצת משריטות הזיפים שלו בלחיים שלי.
ביומיים האחרונים אני בוהה באויר ומגלה את היד שלי, בלתי נשלטת, עוקבת אחרי קוים לא נראים שרשמו בי ידיו.
זה לא שאני מאוהבת בו. אני חושבת שזה בכלל לא קשור אליו. זה רק שנוכח הביחד האינטנסיבי הזה, פתאום הלבד קר נורא.
ואת יודעת מה הפתיע אותי? לא הקור הזה, של אחרי הגשם, אלא בהירות השמיים.
הכחול הבוהק הזה, הנקי, חד ופוצע, ואין בו עננים רכים שאפשר לדמיין בם צורות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
