~

כבר נפרדתי ממותק היקרה. כבר כתבתי פתק תודה לשותפה שלה.  כבר הכנסתי את כל הדברים (בקושי) לטרולי הקטן ולתיק הגדול שמותק השאילה לי ולהנד בג.

כבר דיברתי עם אמא שלי, כבר בחרתי מה אלבש לטיסה.

כבר הנחתי גרביים ומגזין אחד ומוזיקה לרוב וגם את הספר שלי בהישג יד.

כבר הזמנתי מונית לשדה התעופה.

הפוסט הבא יהיה כבר מהארץ. ייתכן ויקח לי קצת זמן להתאושש. אין לי הרבה זמן. ביום ראשון כבר עבודה, וזה טוב. 

קצת מדגדג לי כבר בקצות האצבעות לחזור. החופש מלא אותי באנרגיות טובות, ובכל מני רעיונות שאני רוצה ליישם.

וגם געגוע. וגם מחשבות.

אני קצת כמו ילדה שעוד לא התחילה את היום הראשון של בית הספר, וכבר מציירת עמודי שער לכל המקצועות.

להתקראות* בקרוב.

(*בכוונה)