מערכת החיסון שלי קצת דפוקה ומחסלת את עצמה (זה גנטי, אוטואימיוני). רוב הזמן אני יציבה ובריאה ונמצאת מעל 2.5, שזה אחלה לי. באוקטובר האחרון (2007) הייתה לי "התפרצות" בפעם הראשונה בחיים. הלויקוציטים שלי ירדו וירדו, ולכן בנובמבר (2007) התחלתי לקבל סטרואידים. במרץ (2008) התחלתי להשתתף בניסוי קליני (שלב 3) באיכילוב, ובמקביל, לנסות לרדת בהדרגה במינונים של הסטרואידים.
הגרף הזה עוקב אחר השינויים בספירת תאי הדם הלבנים שלי (wbc) ובנויטרופילים, ואני מעדכנת אותו מדי פעם (סתם כי זה מעניין).
ערכים תקינים לאנשים בריאים:
לויקוציטים: 4,300-10,800
נויטרופילים: 1.8 - 7.7.
 

עוד עידכונים:
5.11.08- עשיתי בדיקת מח עצם. היה כואב למדי ויצאתי היפוצלולרית. זה אומר שכבר במוח העצם אין לי יצור של לויקוציטים. בשבוע שעבר ירדתי שוב ל- 1.7.
8.09 -  אני דיי יציבה על 1.8 לויקוציטים. ירדתי ל 10 מ"ג פרדניזון. מרגישה מצויין (חמסה טפו). נראה ש- 1.7 הוא ה2.5 החדש.
חוצמזה הניסוי נגמר. נראה לי שהייתי קבוצת ביקורת. החלטתי להמשיך לניסוי המשך שבו אין פלסבו- אלא רק מינונים שונים של התרופה. אני סקרנית לדעת איך זה ישפיע עלי, אם בכלל.
12.09 מכל מני סיבות (שאינן קשורות בי), לא ממשיכה לשלב ב' של הניסוי. נפרדתי מהרופאה המופלאה באיכילוב, ואני חוזרת לטיפולים סטדנרטיים, כלומר, לנסיונות להגמל מהסטרואידים ולשמור על מצב חיסוני סביר, שזה אומר בעיקר לשמור מרחק ממי שחולה, לאוורר חדרים, להמנע ממקומות סגורים וצפופים, תחבורה ציבורית ומטוסים.