~

הממטרות מסתובבות סביב עצמן

כמו נשים וגברים בבר הזה

צק צק צק צק צק

ולצד השני

צק צק צק צק צק.

אני עומדת במקום שבו נרטבים

ואין שומר עלי מפני הלחות המחמצנת

של חיי הלילה של הנשים הבודדות.

*

בתוך השקט של הבייתה אני מקשיבה בחושך

לנשימות הגוף המתפורר,

לחבטות חוסר האונים של החומייני בקירות,

ולציוצי השממיות שלי

המכורבלות

בתוך שקיפות הגוף הרך

של הקיום.

אני בולעת כל יום כדור של ברזל

ובכל לילה מחלידה.

וכואב לי נורא בכל הפינות

ובכל הצירים ובכל החיבורים.

הלוואי ומותר היה לשתות דבליודיארבעים.

תן לי דבליודיארבעים.

שייקן, נוט סטיירד.

השממית המכורבלת של המטבח שלי (24/9/05).

WD40