
שורות שורות שורות של מה שהייתי אז, ומה שהייתי אחר כך, ומי שאני עכשיו.
("ומה שקורה, קורה בסוגריים או באותיות קטנות" )
הקיום שלך (למרות שהוא צריך היה להיות נהיר) מרעיד אותי.
*
"נתת לי פותחן מכתבים עשוי כסף:
מכתבים כאלה לא פותחים כך.
קורעים, קורעים, קורעים".
*
זה קצת בגללך שאני כותבת.
ולא על מנת לזכור
ובעמוד 109, להמשיך לחיות.
למנוע פגישה נוספת?
*
(הציטטות כולן מתוך "ולא על מנת לזכור"- יהודה עמיחי, שוקן 1978).