אישה עם אבן בבטן מתהלכת בצעדים כבדים. כשהיא תופסת תאוצה בכיוון אחד קשה לה לעצור. לאישה עם אבן בבטן קשה לקום מהמיטה בבוקר וקשה לשכב לישון כשכבר מאוחר. היא יודעת איך להיות כך שהאבן תלחץ לה על הרחם הריקה, או על הקיבה הריקה, או על הנרתיק הריק. זה גורם לה להרגיש איזו כבדות נעימה, וממלא אותה געגוע, אבל גם ספקות, וגם רצון להתפרק. אישה עם אבן בבטן נראית מהצד יציבה ושלווה ושקולה. כמו משקולת: העולם מתנשב סביבה והיא עומדת. האויר מסתער, והיא עומדת. הקיום מתהפך, והיא עומדת. והיא לא מצליחה להסחף, או לרחף. והיא לא מצליחה להצטנף מפני ההמולה הזו.
*
אני שוב, או עדיין, חולה.
אני עייפה וחלשה.
אני מרגישה כמו אישה שלא נשאר בה מקום אפילו לעצמה.
אנא, סלחו לי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
