~

כמה מילים על געגוע (לאיש שאני לא מכירה)

געגוע מתעורר בי כמו תינוק רעב

נצמד לחזה שלי, מחניק, 

ואין בי דבר להשביע בו.

השפתיים שלו נסגרות בכוח

סביבי

ואני מתנדנדת סביבו

מ ו נ ו ט ו נ י ו ת  א ו ט י ס ט י ת

עד שירדם.

עד שיעבור.

עד שארדם

עד שאעבור.

*

העבודה מעצבנת. זו שהייתה בחופשת לידה (ילד שלישי) חזרה, והמשרד התמלא בשיחות על ילדים, הורות, בעלים סוררים, פעוטונים, בתי ספר ותחילת גיל המעבר. לא כיף. שאר החבר'ה באים והולכים, ומדברים בעיקר על טיולים לחו"ל, פסיכומטרי והרשמה לתואר ראשון. לא כיף. אני תקועה באמצע, שותה קפה ושותקת. לא כיף. 

אני צריכה עיסוקים שיכניסו קצת אור לחיי.כאלה שמחוץ לשלושת-רבעי-דונם אמותי. ( גינון לא נחשב!). לימודי איטלקית יהיה הראשון. לגבי השני, אני עוד מתלבטת. הצעות יתקבלו בברכה. הקריטריונים: משהו שיהיה לי כיף לעסוק בו, משהו מתמשך (לא חד פעמי!), לא יקר מדי ושאפשר להצטרף אליו כבר בשבועות הקרובים. אה, כן. אני רוצה גם שיכלול אינטראקציה עם אנשים שגם להם כיף לעשות את מה שהם עושים. זהו. אני חושבת בכיוון של משהו יצירתי כזה, פעם חיפשתי קדרות, אבל  זה יקר נורא.

אחרי שיהיו לי חוגים אני אעבוד פחות (כי אני אצטרך להגיע לחוג ולא יהיה איכפת לי כלום). תהיה לי סיבה ללבוש בגדים שהם לא בגדי עבודה (ובשלושת העבודות שלי, בגדי העבודה הם מהסוג שיושבים איתו בחול, שופכים עליו חומרים כימיים, מים, בוץ או אוכל).

אני אפגוש אנשים חדשים ומעניינים, וארגיש שה"שנה הפסקה" הזו שלי, היה לה גם איזה ערך מוסף.

חוצמזה, בפולרויד 03 גיליתי את התפוחים (קובץ להורדה חוקית. מקש ימני ו"save as" וברגע שירד לפתוח רמקולים ולחייך). כיף גדול. במשחקים הממכרים גיליתי את זה (אחרי שלושה סיבובים פיצחתי את השיטה והתחלתי לנצח), ומי שגנב לי את ניק דרייק, רונה קינן ואת הדודאים/הפרברים, שיחזיר כבר. נו.