ריחות.
של עוגה של ערב שישי.
וקולות. קולות אני שותקת.
דלת נפתחת. ריחות,
של אויר נקי אחרי הגשם.
האפטרשייב שלך מדגדג את האף מבפנים.
חצי חיבוק. החולצה שלך עם ריח כביסה.
קולות אני שותקת. היו גם קולות.
אחר כך יוצאים.
דלת נפתחת. ריחות,
של עץ ריח וניל וריפוד ישן
של אויר חם מהמזגן. מחניק.
קולות אני שותקת. היו גם קולות.
ואחר כך של אויר נקי אחרי הגשם מצליף לי בפנים.
ואחר כך יוצאים.
דלת נסגרת. ריחות,
של מלוח ומים ואינסוף
האפטרשייב שלך מדגדג את האף מבפנים.
חיבוק. החולצה שלך עם ריח כביסה מתרחק,
אתה עם ריח שלך.
קולות אני שותקת. היו גם קולות.
אחר כך יוצאים. נכנסים, ויוצאים.
תהייה: מכתבים לבלוג זה כמו מכתבים למגירה, רק עם ספק. כי אולי מישהו קרא ושתק. או קרא והשתתק.
בקשה: תנו לי סימן שהייתם כאן,
אולי כי פתאום, אני תוהה אם מישהו ביקר אותי היום.