~

פברואר הטוב הגיע. פסטיבל ימי ההולדת יתחיל. הפרו שלי ייגמר, ושוב אני אחשוב מחשבות על כתיבה ושוב אני לא אצליח להחליט, ובסוף משהו יקרה או ששום דבר לא.

~

פברואר הטוב. פגשתי חבר.

"לא ראיתי אותך המון זמן. אתה נראה גבוה"

"אני רק נראה. זה בגלל שאני מאושר."

"הו! תספר לי למה?"

"מכל ההסיבות הנכונות".

~

אני לא מבינה את ההתלהבות מ"הר ברוקבק". זה סרט נחמד, קאובוים זה סקסי, וההומאיות באמת עשויה באופן מעודן, כיאה לסרט שעוסק באהבה יותר מאשר באוהבים או באקטים שמסמלים אותה, אבל אז הכל הופך להיות מרוח ואיטי ומעייף. לא יודעת. בעיני זה ממש לא "הסרט הטוב ביותר". מצד שני, גם "מליון דולר בייבי" לא הפיל אותי בזמנו מהכסא ובכל זאת זכה כהוגן, אז מה אני מבינה.

"גן עדן עכשיו" בקרוב.

~

עתידנו לאן? לעכשיו ולכאן.

(או כמאמר השיר: "אין לי תשובות, ואני לא יודעת כלום בעצם אין לי תשובות ויהיה לי טוב").

בינואר יצאתי עם אחד שתקן. אתמול התעייפתי ממנו.

היום פתאום ג'ייק התקשר. חמסה חמסה טפו.

~

ואיטלקית, איטלקית זו שפה נהדרת. תמיד רציתי ללמוד איטלקית, ובכלל, יש לי חיבה עזה לאיטליה עוד מהימים שבהם הדרכתי ברומא ובלסתי גּ'לטי ברחובות פירנצה. האיטלקים חמודים. באוגוסט, כששוטטתי בניו יורק כל הזמן חשבו שאני איטלקיה, וזה הזכיר לי את החלום הזה הנשכח של השפה. נרשמתי. ביום ההולדת שלי אני מתחילה.

~

אני מתרגשת. זה כיף.