לא כי אין לי מה להגיד, אלא כי אני לא יודעת אפילו מאיפה להתחיל. ממה שאמא שלי אמרה לי? ממה שאני עניתי לה? אוף. מה הטעם.
תשמעו, אני לא יודעת. אני פשוט לא יודעת מה לעשות. מה נכון לעשות.
בינתיים:
מיצי ופיצי חמודות מתמיד.
אני קבוצת סיכון
בעצם, אני אמ-אמא של קבוצת סיכון,
(שאוספת את כל הלינקים והפורומים,
שקונה קרטון ביצים לראשונה מזה שנתיים
ושממשיכה לחכות להנחיות של מישהו רשמי).
עוד בינתיים, בתמונה:
מיצי הכפרה, חביבתי הג'ינג'ית, וידי החשופה של לפני שבוע
(אך לא עוד. כי מעתה אני עוטה כפפות של לטקס,
זורקת שם אוכל ומתרחקת מהר תוך כדי מלמולי תפילה לשלומינו.
אולי נסמן את משקוף הבית בדם? אולי חוט שני על החלון?).
וחוצמזה, רציתי לומר, שאני מחבבת פלוס את זה שקבע:

(זה בעיתון שכבר זרקתם משבוע שעבר).
סתם יום נאה לכם. הא.