גם השנה, למרבה ההפתעה, גדלתי בשנה. מזל טוב לי.
היי! תודה!
עשרים וחמש. וואוו.
שקלתי ברצינות לחוות משבר רבעון. סה"כ, אין כמו גילאים שיש להם כינויים של מדליות כדי לאמוד השגים. בסוף החלטתי לוותר על המשבר ועל האמדן, ולהשאיר את דוכני המנצחים למתחרים.
במקום זה בחרתי להצטרף לקהל המריע, לאכול עוגה ולהתפנק. אני אוהבת איחולים של כוונה. רק בשבילם שווה להזדקן.
ככה זה. כמו בשעון חול. העבר מתמלא והעתיד אוזל. בינהם, רק ההווה, (מרווח דק של תנועה) הוא אינסופי.
ובו הקיום כולו.
ובו גם אני.
מתנות יומולדת:
מאמיגו
( תודה. )