~

" מקל ואבן ושביל שאבד, זהו סוף המסלול, זה טיפונת לבד,
זהו שבר זכוכית זה חיים וזה אור, וזה לילה , זה מוות, זה חום וזה קור,
זה העץ שפורח,זה שועל על הדרך, ניצן נפתח וציפור מזמרת,
זהו יער, הרוח, זה סתיו וזה סלע, ושריטה ומכה, יש דברים שכאלה,
והרוח נושב לו חופשי על הדרך, זה האור, החלל, האוויר והערב,
והגשם יבוא וישטוף כל כאב
זה המתח שתם, השמחה שבלב.
כתף, מקום, הבשר והעצם, הסלילה של הכביש, השריקה של האבן
וטפטוף של טיפה ונצנוץ של זהב, והטווח של החץ, ההימור והקרב
ותחתית הבאר והשביל שאבד, זהו סוף המסלול, זה טיפונת לבד."

ושיהיה ערב שמח. גם אם טיפונת לבד.

ולסיום סיומת

שחר התקשר אלי הרגע. "עוד כמה שעות יומולדת שמח!" , ככה הוא התחיל.