בכל פעם שאני מנסה לכתוב את המחשבות האלה, המילים נאלמות לי.
אני אורבת להן בלילות, והן מרגישות וקופאות,
כמו הֶרבִּיבוֹרִים : מריחים סכנה אבל עוד לא יודעים לאיזה כיוון לברוח.
הן לא יברחו. מחר אצוד אותן. אני כבר רעבה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
