התאוריה החדשה שלי גורסת, שאחרי הפרת השלווה באזור המחסן,
משפחת החולרעות עוברת דירה לכיוון הבית.
זה התחיל כשראיתי את הרזה עובר על המדרגות ובורח
את ארוך הזנב עובר על סף הבית בלי בושה
ואמש, את השמן מנסה לטפס על קיר הבית אל הגג
ונופל.
חה חה. עמדתי שם ושמחתי לאידו
ואז הוא התעורר וניסה שוב
והצליח.
אזי, מעתה:
לא יושאר אוכל של כלבים בכלי של הכלבה.
לא יושאר שק האוכל מחוץ לפח הפלסטיק הסגור.
לא יושאר אוכל לחתול האפור במחסן יותר מחצי שעה.
לא יושארו פקאנים על האדמה
לא ישאר בפח בקבוק שמונע סגירה.
לא יושאר אוכל על השיש.
לא יושאר אוכל על השיש, ולא יושארו כלים בכיור.
לא יושארו כלים בכיור?
לא יושארו כלים בכיור!
(רציתי לכתוב: "החלונות יהיו סגורים תמיד, וגם הדלת", או: "רשתות יותקנו על כל הפתחים"
אבל אני לא רוצה. אני לא רוצה
אז לא).
ורעל סיסטמי מתחת לבית ורעל סיסטמי על הגג
עד יעבור זעם
ועד בכלל.
מה אני אגיד לכם,
קשה לנהל משקטן.