| |
~
|
כינוי:
מין: נקבה Google:
litos.mailתמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מרץ 2003
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | 31 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 3/2003
השביל הזה מתחיל כאן.
היום נמאס לי מאודי. אין לי כוח למשחקים שלו. הוא מתנדנד את החיים שלו כמו שיכור: מחוייך, מעורפל. הוא לא יודע מה הוא רוצה ולי אין כוונה ללכת אחריו בסללום שלו עד שהוא יתפכח.
במקום זה אני חוזרת ללכת לידו. אולי יום אחד השבילים שלנו יפגשו או יתנגשו או יחתכו, אני לא יודעת. בינתיים, אני חוזרת לשביל שלי, מטיילת קדימה. הצעדים שלי עכשיו גדולים.
לפני כמה שנים ישבתי עם יונתן על הר כרכום ודיברנו על מסעות וחיפוש: אני אמרתי לו שלפעמים אני מודאגת. יונתן הסתכל עם המבט הרציני שלו לתוכי ואמר:
"את יהלום לא מלוטש, אבל זה שימצא אותך, יזכה באוצר גדול."
בינתיים עברו כמה שנים, ומקומות, ואנשים שנחרטו בי. כשאני מסתכלת דרך החריטות האלה אני יודעת שיונתן צדק. אולי בגלל זה אני כבר לא מודאגת.
אולי רק חסרת סבלנות.
"כי שירי הוא בת קול ברוח. מכתבי השלוח.
מסילת חיי, געגועי, הד תפילותי.
כי שירי הוא עלה ברוח. הנידף השכוח,
הוא האור הרך הנפקח בלילותי - הוא אתה ההולך אלי
.
בנדודי חולפות עלי רוחות ונשמות, ושמות שמות.
אתה בא והולך אלי.
הה, עלטה סביב, הלוואי שאתה מקשיב,
אולי אולי אולי אתה בא והולך אלי.
בדרכי הולכים איתי נופים וניגונים, ופנים פנים,
אתה בא והולך אלי.
.
כי שירי הוא משב הרוח. חלוני הפתוח.
מעיין כוחי, צחוק ובכי, קץ יסוריי:
אתה בא והולך אלי."
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
