הייתי יכולה לספר לך על כל הדברים שכבר עשיתי. למשל על כל המקומות שכבר הייתי בהם. על המסע הראשון שלי. על הנשיקה הראשונה שלי. על הפסגה הראשונה שכבשתי. על הרחצה בעירום. על פחד המוות הראשון שפחדתי. על האיש הראשון שאהבתי. על דברים שעשיתי לו בפעם הראשונה. על העיסוי הראשון שקיבלתי. על הריחוף הראשון שריחפתי.
אבל הדברים האלה, המסעות והפגישות והנגיעות והתחושות, גם כשהם קרו לי שוב ושוב, הם קרו לי שוב ושוב בפעם הראשונה. הם יקרו לי שוב בפעם הראשונה תמיד. אם הסינים אומרים שאי אפשר לדרוך פעמיים באותו נהר, אני מוסיפה, מחייכת: אי אפשר להתנשק פעמיים את אותה נשיקה.
כשניגע, זה יהיה המגע הראשון. כשאתה תצטמרר (נמלים קטנות מכפות הרגליים, לאורך הגב עד העורף) זו תהיה הצמרמורת הראשונה. כשנלחש קרוב, זו תהיה הלחישה הראשונה שנלחשה אי פעם.
מערבולות ראשונות של אויר שהיה בך ויהיה פתאום בי.
כאילו העולם התערבל לתוהו ובוהו, ומתוכו אנחנו נבראים מחדש.
ויהי ערב ויהי בוקר, יום ראשון.