~

עד לפני שעה הכל נראה מעולה. הגוזל ואני גילינו איפה לוחצים כדי שיפתח המקור וכמה עמוק צריך לדחוף את האוכל, וקצת היינו בשמש והוא התאושש, וכבר קיפץ לו מסביב במין שמחה כזו של דרורים, ואפילו ניסיתי לשחרר אותו וגיליתי שהוא עוד לא יודע לעוף, ולחשתי לו - עוד קצת, עוד מעט יתחזקו לך קצת הכנפיים, אולי מחר ננסה שוב, ולא נקריב אותך לחתולים של הלילה, ומצאתי כלוב של ציפורים מאחורי המחסן, וניקיתי אותו, כי אני לא יכולה לשמור עליו כל הזמן מפניהם, והדרורים שבחצר באו להציץ בו, והוא צייץ אליהם, ושמחתי, כי הייתה בו חיות אמיתי של גוזל שניצל.

ולמדתי עוד פרק, והייתי שקועה בו, כשהגורה התחילה לנבוח בלהט כזה, וחשבתי לעצמי, איזה קול באס נהיה לה, לקטנה הזו, ולא העלתי על דעתי שמתנהל שם קרב נוראי של חיים ומוות. כשיצאתי (ממלמלת: טוב, שמענו אותך, גברת, תרגעי) כבר כמעט והיה מאוחר מדי. עורב ענק התנפל על הכלוב, וניסה לטרוף את הגוזל שלי. הוא הצליח למשוך את אחת הרגליים העדינות שלו מבין הסורגים. אני לא יודעת אם הוא יתאושש מזה. אני עושה לו אבחון וטרינרי (הנה משהו שכולם חושבים שאני רוצה להיות, ואני אומרת להם: לא, אני רוצה את הבריאים סביבי. את הבריאים.) ומי שקשה לו עם תאורים קשים שלא יקרא עכשיו, כי חסרות פה ככל הנראה שתי אצבעות, והשוק סגולה, אבל אין דם, והוא לא עומד עליה מן הסתם, כנראה שהיא שבורה, אבל הכנף שקודם נראתה לא בסדר עכשיו כבר טובה. דרור עם רגל אחת זה יכול להיות? קטנצ'יק פיסח מסכן. אולי הוא בכל זאת יחלים? מותר להתלות בסיכויים קלושים?

מוטב שלא. יהיה לי דרור פיסח. אם יהיה.

אני לא אוהבת עורבים.

אפעם לא אהבתי עורבים. זו ציפור מפחידה. יש לה הליכה מתנדנדת כזו, ומבט כמעט אנושי של רוע בעיניים הציפוריות שלה. אולי זה בגלל "הציפורים" של היצ'קוק. סרט שראיתי כשהייתי קטנה ממש, למרות שאמרו לי שהוא לא לגילי. אחר כך הוא חזר אלי בסיוטים. מצד שני רוב העניין שם הם השחפים, ונגד שחפים דווקא אין לי טינה. אני סתם חושבת שהם נודניקים.

ואני יודעת בעל פה את הדקלום ההוא של ע. הלל, באינטונציה של אבא שלי בשבת מפוהקת אחר הצהריים: "כשאתה אומר עורב, אתה בטח חושב על משהו רע, טען העורב מרה, וזה כואב לי -- נורא. מה חטאתי ומה פשעתי? בחיי התורה, מה אותי לא אלוהים ברא?!...."

ברא. ברא. אבל בחיית דינק, תתרחק ממני, ובעיקר, תתרחק לי מהגוזל.

-------------

מסקנות והפקת לקחים:

1) אם הגורה כבר נובחת, זה סימן שמשהו קרה. תמיד. אני לא אטעה בנביחות שלה שוב.

2) אתה לא יכול להיות אשם אם אתה עושה כל מה שאתה יודע כדי להציל, וכושל.

3) אבל אתה כן יכול להצטער.  מאוד.

-------------