| |
~
|
כינוי:
מין: נקבה Google:
litos.mailתמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מרץ 2003
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | 31 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 3/2003
ויכולו השמיים והארץ וכל צבאם
בבית של ההורים שלי אנחנו ערומים בשקט. משחקים בחם וקר.
חלון פתוח ותנור והבל גוף וחושך.
מאוחר.
--------------------------------------------------------------------------------
אני פרושה לפניך. מילים וגוף, ואתה מטייל בי, כמו חייל לומד את המפה: תכסית, תבליט וכוכבים.
אני פרושה. אתה סופר צעדים כפולים בנעליים שכבר הלכו הרבה שבילים.
ואני לא מכירה אותך.
---------------------------------------------------------------------------
והוא היה אצלי בחלום הלילה. היינו בחוץ, על איזו גבעה. היה ערב, ואור כתום מלא את האויר.
הוא הסתכל עלי וחייך חיוך עצוב כזה, ושתק.
אחר כך הוא הוריד את השעון שלו. זה מוזר, אבל זה כל מה שהוא עשה, לאט.
אני זוכרת את כפות הידיים שלו פותחות את הרצועה ומניחות אותו על האדמה.
אחר כך הוא שוב הביט לתוכי.
אני זוכרת שזה הדהים אותי, ואני לא יודעת למה.
אולי הבנתי שם מה הוא ניסה להגיד, ומתוך העירות הכל פתאום התבלבל.
פעם חלמתי אותו הרבה. אותו גוף. אותן ידיים. תמיד בחוץ ותמיד בעונות מעבר.
אתמול בלילה ישבתי מולו על הברכיים, והוא שתק חיוך עצוב. רציתי לחבק אותו ולא קמתי.
התעוררתי לפנות בוקר. רוח קרה של סוף היום הרעידה בי צמרמורות.
--------------------------------------------------------------------------------
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
