~

אחד מהדברים ששמתי לב אליהם לאחרונה הוא חוסר היכולת שלי לנהל שיחה אינטליגנטית.

אני מקשיבנית מעולה, ויודעת גם לעמוד מול קהל ולשאת מונולוגים שונים ומשונים, ללמוד ולתת הרצאות והדרכות ולספר סיפורים שקרו לי, אבל תמיד כשאנשים סביבי מנהלים שיחה אינטליגנטית, אני לוקחת צעד גדול אחורה, מקשיבה ושותקת.

לשמחתי, אני מוקפת בכמה אנשים שאני מעריכה מאוד את יכולת השיחה שלהם. החג הוא הזדמנות מצויינת לפגוש אותם, והיום התחלתי להקשיב להם מדברים. השתדלתי להתרכז בלוגיקה של השיחה, וקצת פחות בתוכן שלה. השתדלתי לשים לב איך מישהו מעלה נושא, כמה ממנו הוא מתאר בהתחלה, ואיך אחרי שהאחר עונה משהו ממה שהוא יודע, הראשון חוזר ומוסיף עוד איזה נדבך. בשביל לנהל שיחה אינטליגנטית צריך לדעת עובדות, וכדאי לזכור את הנתונים היבשים. שורות כמו  "קראתי לא מזמן ש..", "רציתי לשאול אותך מה אתה חושב על..." או "הפרדוקס הגדול בעניין ..... הוא ש..." הן שורות פתיחה מצויינות לשיחה אינטליגנטית, אבל צריך לזכור שזו רק ההתחלה. אחרי שבן השיחה יאמר את דעתו, תצטרך לתאר להגיד עוד משהו בנושא, או לתאר את דעתך שלך, ואם אתה רוצה שהשיחה "תזרום", כדאי מאוד שתהיה לך דעה מנומקת שגיבשת מבעוד מועד. בני השיח הנעימים במיוחד הם אלה שמסוגלים לעשות הקשרים יפים לתחומים אחרים ברגע שנדמה להם שהנושא הקיים מוצה, ושיש להם מאגר של ידע (עובדות טרוויה מועילות) חוויות אישיות ודעות (מנומקות הייטב) במגוון רחב של נושאים.

זה לא פשוט כמו שזה נשמע. או אולי אני לא כזאת אינטליגנטית. הא.

תוספת מאוחרת (אוטוסוגסטיה):

1 - יש הרבה אנשים אינטליגנטים מאוד, שהם לא אנשי שיחה מעולים.

2 - יש אנשים סתומים, שיש להם זיכרון נהדר.

3- מי שמסוגלת לשבת, להקשיב ולנתח את הלוגיקה של שיחה אינטליגנטית, לא יכולה להיות ממש סתומה. הא.