~

להלן רשימה של דברים שמצאתי כשסידרתי את חדר האורחים שלי (שנמאס לי שהוא מחסן). אלה דברים שהשאירו אותי חסרת אונים. כתבתי בכל סעיף מעט פרטים על החפצים, ומה אני חושבת לעשות איתם. בחלק מהסעיפים אני זקוקה לעצה. בחלקם לאישור, טפיחת גב אסרטיבית. אתם מבינים, יש לי נשמה של אספנית ג'אנק, וגם של סנטימנטלית (וגם של כזו שלא אוהבת להציק ולנדנד). מתוך מודעות, לפעמים זה הופך אותי למשליכה-לפח-ללא-משוא-פנים.

בואו, תעשו לי רגע קבוצת תמיכה. השתתפו גם אתם במשחק :

1. דברים שהשותפה לשעבר השאירה, והם כאן מאז אוגוסט 2005.

מדובר בארגז של נדוניה (אין לי שם אחר בשביל ארגז של מכשירי חשמל באריזתם המקורית), שולחן מתקפל, קרש גיהוץ וכלי גדול מזכוכית.

אני: חושבת ששוב אשלח לה הודעה, הפעם עם תירוץ שיש בו תאריך יעד. אם היא לא תבוא  - אני תורמת הכל וגמרנו. 

אתם: ?

2. חומר לימוד משלוש שנות התואר הראשון.

איזה 12 קלסרים שמנים, עמוסים בכל טוב. יש גם כמה חוברות מעבדה וחוברות תרגילים, והמון מאגרי מבחנים שפתרתי וסיכומים שצילמתי.

אני: ממיינת לדברים שלא אצטרך יותר, ודברים שעשויים לעזור במהלך התואר הנוכחי. קשה נורא לזרוק את מאות אלפי הדפים עמוסיהמילים הללו. הייתי רוצה להגיד שאלה רק מילים, והחכמה עצמה כבר חרוטה אצלי בראש, אבל זה יהיה שקר גס. חלק גדול מהתכנים של קורסים שלקחתי, אני לא זוכרת בכלל. לזרוק בלי רחמים, נכון? ממילא אם יהיה לי חסר -אני אלך לספריה או לאינטרנט, לא למחברת. מי יודע איפה יש פחים למחזור נייר?

אתם: ?

3. דגל ישראל שדהה בכביסה.

אני: לא יכולה לזרוק אותו לפח. זה דגל ישראל. אם נגיד הייתי מתעסקת במיצגים, או באומנות רחוב, הייתי תולה אותו באחת השדרות וכותבת לידו: דהינו.

אם הייתי צינית הייתי תורמת אותו לעניים. שיוכלו להניף את דגל הדהויים.

אבל אני לא כזו ולא כזו. מה לעשות איתו באמת?

אתם: ?

4. חוברות "ספרייה בהשאלה".

פעם הדרכתי באיזו חברה שנתנה לי חוברות להשאיל לתלמידים. התלמידים נתנו עבורן צ'ק פקדון של 200 ש"ח, ובסוף השנה החזירו לי את החוברות וקבלו חזרה את הצ'ק. מדובר על כמה עשרות של חוברות, כל חוברת היא בת כ-400 עמודים. 

אני: כבר שנה שלמה שאני לא עובדת שם, ונציגת החברה מתעצלת לבוא לקחת ממני את החוברות. אני לא מתכוונת לסחוב אותן לשום מקום בשבילה (זה המון! זה ארגז שאני לא יכולה להרים!). התקשרתי אליהם כבר שלוש מאות פעם, דיברתי עם בעלת החברה, ובכל פעם היא היא ביקשה לחכות ושמישהו יתאם איתי ויבוא לקחת, ואף אחד לא מתאם ואף אחד לא בא.  מה לעשות עם כל החוברות הללו? אוף. ממש קשה לי לזרוק חוברות טובות ושימושיות ככה לפח.

אתם: ?

5. (תוספת מאוחרת) - מגזינים ישנים

מדובר על כמה עשרות מגזינים של "מסע אחר" מלאים במקומות שלא נסעתי אליהם, ומגזינים של "גלילאו" שהוא עיתון מעולה בזכות עצמו. יש גם כמה "קוסמופוליטן" מהסוג הרגיל.

אני: לשמור? (עוד לא התארגנתי על ספריה, כך שבינתיים כל הספרים בערימות בחדר, אבל כשתהיה לי, יהיה בה מקום גם למגזינים). אולי לתרום לקליניקה הקרובה למקום מגורי?

אתם: ?

תודה לכל המשתתפים. 

לית.